לכל נפגע תאונת עבודה, עומדת הזכות לקבלת פיצוי מהמוסד לבטוח לאומי – ענף נפגעי עבודה. שם הוא זכאי להגיש בקשה לדמי פגיעה, בגין שכרו שנפגע לאחר התאונה, וכן בקשה לנכות מעבודה, בשל הנכות שנגרמה כתוצאה מהתאונה.
נוסף, במקרה שרשלנות המעביד היא שגרמה לפציעתו של העובד, הוא רשאי להגיש תביעה כנגד מעבידו.
במה דברים אמורים??
עובדים רבים נפגעים בתאונות, אך רק אם העובד יוכיח שהפגיעה הינה כתוצאה מרשלנות המעביד, הוא יהיה זכאי לפיצוי.
דוגמא 1: עובד נפל מסולם ונפצע קשות בידו.
התביעה תתקבל- אם העובד יוכיח שהמעביד התרשל בכך שסיפק לו סולם לא תקני, רעוע, וכן לא תדרך אותו כיצד לטפס על הסולם.
התביעה תידחה- אם המעביד יוכיח, שהסולם עמד בדרישות התקן, היה תקין ויציב, וכי ניתנו לעובד הוראות בטיחות מתאימות.
דוגמא 2: עובד הרים ארגז כבד ונגרמה לו נכות קשה בגבו.
התביעה תתקבל- אם העובד יוכיח, שהמעביד לא סיפק לו אמצעי הרמה מתאימים, כגון מריצה, מלגזה ועוד.
התביעה תידחה- אם המעביד יוכיח שבמקום העבודה היו אמצעי הרמה מתאימים, אך העובד בחר שלא להשתמש בהם, או שיוצג טופס בו העובד חתם שקיבל הוראות ותדריך כיצד לעבוד באופן בטיחותי.
פעמים בית המשפט יקבל את התביעה אך יקבע אשם תורם לעובד, שכן לו העובד היה פועל כפי שהורו לו לעבוד, התאונה היתה יכולה להימנע, והאשם התורם "נוגס" מהפיצוי שנפסק לעובד, באופן הבא: אם האשם התורם הינו בשיעור של 30% ובית המשפט קבע שהעובד זכאי לפיצוי בסך של 1,000,000 ₪, אז ישולמו לו 700,000 ₪ בלבד.
אף מעביד, לא ירצה שתידבק בו החותמת "רשלן" ולא בנקל הוא יקבל על עצמו את האחריות לארוע התאונה. לכן, כדאי להתייעץ עם עורך דין לתאונות עבודה, עוד בשלב הפנייה לביטוח הלאומי, על מנת שבמקרה שרשלנות המעביד היא אשר גרמה לנזק, ניתן יהיה לבסס את התשתית לתביעה.
