יש לציין, שמדובר בהוכחה שאינה פשוטה כלל, שכן על המגיש תביעה לבטוח לאומי או כנגד המעסיק להוכיח קשר- עובדתי, רפואי ומשפטי, כדלקמן:
א. "אירוע חריג" או "מאמץ מיוחד" בעבודה.
ב. הארוע או המאמץ אירעו בסמוך לארוע הלבבי או המוחי.
ג. הארוע ארע במסגרת העבודה או בהקשר לעבודה.
ד. הארוע בעבודה השפיע על העובד וגרם לאירוע הלבבי או לאירוע המוחי.
מהו "אירוע חריג" ו/או "מאמץ מיוחד"?
הפסיקה הכירה במספר רב של אירועים שיכולים לעמוד בקריטריונים, אך כמובן שיש לבחון כל מקרה לגופו ובהתאם לעובד הנפגע:
א. ויכוח עם הבוס, עמית למקצוע או לקוח.
ב. פיטורים.
ג. האשמות בדבר מירמה.
ד. עומס חריג בעבודה.
ה. ארוע חריג הגורם ללחץ רב, לדוגמא, אחריות על קיום כנס רב משתתפים.
זאת הסיבה, שכבר בעת מילוי "טופס הודעה על תאונה" לביטוח הלאומי, יש להיעזר בעורך דין, ויש לתאר באופן ברור את ה"אירוע החריג" ו/או ה"מאמץ המיוחד" שהביאו לקבלת התקף הלב או האירוע המוחי. בנוסף, חשוב לקחת פרטים מלאים (שם, שם משפחה, ת.ז. וטלפון) של העדים לאירועים החריגים, על מנת שיוכלו להעיד עבורכם, הן בפני ביטוח לאומי והן בפני התביעה נגד המעסיק.
לאחר שהביטוח הלאומי קבע, שאכן מדובר באירוע כ"אירוע חריג" או "מאמץ מיוחד", הנפגע והמסמכים הרפואיים יבדקו על-ידי מומחה בתחום המתאים, נוירולוג אם מדובר בארוע מוחי וקרדיולוג אם מדובר בארוע לבבי, שיקבע:
האם יש "קשר סיבתי" בין ה"אירוע החריג" לבין הארוע הלבבי או המוחי.
אם יקבע שיש קשר סיבתי- הנזק יוכר כנזק שנגרם בעקבות "תאונת עבודה".
יש לזכור, מדובר בתביעות שהוכחתן קשה ביותר, שכן בדרך כלל, לאדם הלוקה באירוע הלבבי או המוחי, ישנן גורמי סיכון נוספים שיכלו להביא להופעתו של האירוע הלבבי או המוחי, כגון: עישון, יתר לחץ דם, כולסטרול, מחלות תורשתיות וגנטיקה משפחתית, עודף משקל, סוכרת, ועוד. על המומחה הרפואי, מטעם הביטוח הלאומי, המשימה לבחון את גורמי הסיכון ה"טבעיים" למול ה"ארוע החריג בעבודה" שככל שהזמן בין הארוע הלבבי לבין הארוע החריג בעבודה קרוב יותר, כך הסיכוי להוכיח קשר סיבתי, גדול יותר.
מאחר ומדובר לרוב במצב רפואי שמביא לנכות גבוהה ואף למוות, הפיצוי לו יהיה זכאי הנפגע או משפחתו הינו פיצוי משמעותי, ולכן לגרסה הראשונית שניתנת לאחר המקרה חשיבות עליונה בהוכחת התביעה. טעויות בהגדרת הארוע בשלב ההתחלתי, יכולות לגרור את דחיית התביעה, לכן מומלץ לפנות לביטוח הלאומי באמצעות עורך דין.
אם הביטוח הלאומי קבע שאין קשר סיבתי בין הארוע הלבבי או המוחי לבין העבודה האם עדיין יש אפשרות לקבלת פיצוי?
כן.
יש אפשרות להגיש ערעור על החלטת הבטוח הלאומי לועדה הרפואית לעררים שתדון בעניין בפני הרכב של 3 רופאים היכולים לשנות את החלטתה של הועדה הראשונה, ואם גם אז התביעה נדחית, ניתן להגיש תביעה לבית הדין לעבודה. בנוסף, ניתן להגיש תביעה אישית כנגד המעסיק.
מהם הזכויות של אדם שלקה בהתקף הלב שהוכר שזה נגרם כתוצאה מתאונת עבודה :
דמי פגיעה - סכום המהווה פיצוי חלקי עבור הפסד ימי עבודה בתקופה שבה הנפגע לא היה כשיר לעבודה, עד לתקופה מקסימאלית של 91 יום. ככל שהפציעות שנגרמו כתוצאה מהארוע הלבבי הותירו אצל הנפגע נכות קבועה, או נכות זמנית לתקופה ארוכה מ-91 יום, באפשרותו להגיש למוסד לביטוח לאומי גם תביעה לקבלת גמלת נכות זמנית.
מענק או קצבת נכות - לאחר הכרה בהתקף הלב או בארוע המוחי כבתאונת עבודה, העובד זכאי לטעון שנגרמה לו נכות קבועה, והועדה הרפואית של הביטוח הלאומי צריכה לקבוע מהו שיעורה.
