פעמים רבות, נפגע בתאונת עבודה, אינו מגיש תביעה נגד המעסיק, שכן לאחר תום תקופת אי הכושר הוא חוזר לעבוד אצל אותו מעסיק, ומרגיש חוסר נעימות להגיש נגדו תביעה.
כמה שנים לאחר ארוע התאונה מותר להגיש תביעה?
האם העובדה שתביעה לא הוגשה באופן מיידי לאחר הארוע תפעל לרעת הנפגע?
הסדר ההתיישנות בנזיקין בישראל מורכב משילוב הוראות חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 (להלן: החוק) עם הוראות התיישנות של סעיף 89 בפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: הפקודה) ובחיקוקים נזיקיים נוספים כמו בחוק האחריות למוצרים פגומים, התש"ם-1980; חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981; ובחוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה), תשי"ב-1952.
חישוב תקופת ההתיישנות:
-
היום ממנו מתחילים למנות את תקופת ההתיישנות, על פי סעיף 6 לחוק ההתיישנות הוא היום שבו נולדה עילת התובענה.
-
אורך תקופת ההתיישנות אשר באופן כללי נקבע בישראל על נזיקין לשבע שנים, למעט מספר יוצאי דופן להם נקבעו תקופות אחרות. יוצאי דופן אלו כוללים: שנתיים לעילה לפי חוק הגנת הפרטיות, שלוש שנים לעילה לפי החוק האחריות למוצרים פגומים ושנתיים לתובענה נגד המדינה או שלוחה, בשל נזק שנגרם באזור יו"ש ורצועת עזה על ידי צה"ל, עם אפשרות להאריכה עד שלוש שנים לפי שיקול-דעת בית המשפט. חוק ההתיישנות מאפשר לצדדים לחוזה להתנות בהסכמה תקופת ההתיישנות על תביעות בעקבות החוזה, ובלבד שתקופת ההתיישנות לא תהיה קצרה מששה חודשים.
כמו לכל כלל- יש יוצא מן הכלל:
גורמים שונים המשהים את מרוץ ההתיישנות. למשל, סעיף 8 לחוק ההתיישנות קובע:
"נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה."
סעיף 89 לפקודת הנזיקין קובע:
לעניין תקופת התיישנות בתובענה על עוולות -"היום שנולדה עילת התובענה" הוא אחד מאלה:
(1) מקום שעילת התובענה היא מעשה או מחדל - היום שבו אירע אותו מעשה או מחדל; היה המעשה או המחדל נמשך והולך - היום שבו חדל;
(2) מקום שעילת התובענה היא נזק שנגרם על ידי מעשה או מחדל - היום שבו אירע אותו נזק; לא נתגלה הנזק ביום שאירע - היום שבו נתגלה הנזק, אלא שבמקרה אחרון זה תתיישן התובענה אם לא הוגשה תוך עשר שנים מיום אירוע הנזק.
הספירה לאחור של תקופת ההתיישנות מתחילה רק כאשר הנפגע גילה את הנזק ואת הקשר של הנזק לעבודה.
דוגמא לגילוי מאוחר:
אדם עבד כנגר ונחשף במשך שנים לרעש, עזב את עבודתו, ולאחר מספר שנים, גילה פגיעה בשמיעה, מרוץ ההתיישנות יחל ממועד גילוי הפגיעה בשמיעה.
דוגמאות לקשר סיבתי:
במהלך עבודתו של אדם הוא נחשף לחומרים כימיים ולקה בסרטן. מרוץ ההתיישנות יחל ממועד הגילוי של מחלת הסרטן ולא ממועד תחילת עבודתו במפעל.
עובדת עבדה כקלדנית וסבלה מכאבים וחולשה בידיים, העובדת הבינה שהנזק קשור לעבודתה כקלדנית, רק לאחר שנים, לכן מרוץ ההתיישנות יחל ביום שבו העובדת גילתה את הקשר בין הכאבים לבין עבודתה.
בכל מקרה, גם כאשר נפגע חושב שתביעתו התיישנה, תמיד טוב להתייעץ עם עורך דין הבקיא בתחום הנזיקין, על מנת ויבדוק את סיכויי התביעה.
