סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה- 1995 (להלן :"החוק") מגדיר מחלת מקצוע או תאונה עבודה כפגיעות בעבודה. סעיף 80 לחוק מונה מצבים אותם רואים כחזקה לקיומה של תאונת עבודה. על העובד שהיה חשוף לרעש להוכיח את הקשר הסיבתי בין הרעש שנגרם בעבודה ובין הפגיעה.
ליקוי שמיעה שנגרם כתוצאה מחשיפה ממושכת לרעש מוכר גם כמחלת מקצוע לפי התוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה) תשי"ד-1954.
טיניטוס (שם מדעי: Tinnitus, בעברית: טִנְטוּן) היא תופעה שבה אדם שומע צליל שאין לו מקור חיצוני אמיתי. הרעש לרוב מונוטוני, יכול להיות בעל אופי שונה מאדם לאדם (צפצוף, זמזום, צרצור וכו'), ויכול ללוות את האדם במשך כל שעות היום, בעיקר בסביבה שקטה, כמו למשל בשעות הלילה, וכשמנסים להירדם. חלק נרחב מהחולים סובלים מתופעות נלוות של דיכאון, חרדה, מתח ומחסור בשעות שינה. רבים מהחולים סובלים במקביל מתופעה של חוסר סבילות לרעשים (היפראקוזיס) ואפילו רעשים יומיומיים כגון המולת רחוב, מזגנים, מוזיקה וכו' עלולים לגרום להם לאי נוחות ניכרת.
על רקע זה הרשות המחוקקת והשר הממונה קבעו תקנות לפקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש) תש"ל-1970 המכונות תקנות הבטיחות בעבודה (גהות תעסוקתית ובריאות העובדים ברעש) תשמ"ד-1984 המתייחסות להגבלות לחשיפה לרעש מזיק, חובה לביצוע בדיקות ועוד.
טינטון ופגיעה בשמיעה שנגרמו כתוצאה מחשיפה ממושכת לרעש יכולים להיות מוכרים כתאונת עבודה לפי תורת המיקרוטראומה.
נזק שמיעה יוכר על-ידי הועדה הרפואית של המוסד לבטוח לאומי כמחלת מקצוע בתנאים הבאים:
- עבודה ממושכת בתנאי רעש ממוצע ומשוקלל של – 85 דציבל לפחות.
- בעקבות החשיפה הממושכת לרעש נגרמה לעובד ירידה בשמיעה בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים.
טינטון יוכר על-ידי הועדה הרפואית של המוסד לבטוח לאומי כמחלת מקצוע בתנאים הבאים:
- ירידה בשמיעה בתדרי הדיבור בשיעור של 20 דציבל לפחות, כי כושר השמיעה בתדרים הגבוהים פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אוזן.
- הטנטון תועד לראשונה ברשומה רפואית לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק.
- הפגיעה חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי שתועדו ברשומה רפואית.
יצויין, שהמעביד הוא זה שחייב לשמור על בריאות העובד, ועליו להזמין בדיקה תעסוקתית סביבתית לרעש על-ידי בודק מומחה, שעובד במעבדה מוסמכת לרעש שלה אישור תקף מאת מפקח עבודה ראשי. את הבדיקות והתוצאות יש לשמור במשך 20 שנים.
הבדיקה תבוצע ב- 2 שלבים, בשלב הראשון, סקירת רעש מקדימה: שמטרתה לקבל את כל המידע האפשרי לגבי מקורות הרעש, מכונות רועשות, תהליכים רועשים, משך משמרת, נתוני רעש קודמים וכו', לצורך תכנון הניטור. בשלב השני, ביצוע מדידה פרטנית: מדידות פרטניות יבוצעו כדי להגיע למסקנה חד משמעית לגבי חשיפתו של העובד, או למפלס מייצג בבדיקות השטח, בהם לא ניתן להגיע למסקנה חד משמעית במהלך הסקירה המקדימה.
חשיפה לרעש במקומות גדולים: יש להשתדל לכלול את כל העובדים בהערכת החשיפה לרעש. על מנת להתמודד עם הקושי לערוך בדיקות אישיות לכל עובד במקומות גדולים.
תוצאות הדו"ח יועברו אל המעבדה של אגף הפקוח על העבודה.
אם נגרמה לך פגיעה בשמיעה או טינטון, כתוצאה מעבודה ברעש, יש להיוועץ בעורך דין האם הפגיעה מתאימה להגשת תביעה נגד המעביד בעילה של רשלנות, וכן אף לפני הגשת תביעה נגד הבטוח הלאומי מומלץ להיוועץ בעורך דין, שכן מדובר בתביעה מורכבת שהוכחתה אינה פשוטה ומומלץ להגישה יחד עם חוות דעת מתאימה.
אם המוסד לבטוח לאומי יכיר בתביעה שליקוי השמיעה הינו "מחלת מקצוע" העובד יהיה זכאי לזכויות רבות כגון, דמי פגיעה, מענק או גמלת נכות, השתתפות בהוצאות הרפואיות ושיקום.
