נפילה מגובה

·         תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), התשנ"ט-1999.
·         תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס"ז-2007.
תפקידם של חוקים ותקנות אלה הוא לעגן בחוק את חובתו של כל מעסיק לשמור על עובדיו מפני פגיעות שנגרמות כתוצאה מנפילה מגובה, לספק להם את ציוד המגן הנדרש לצורך העבודה ולהכשירם לסוג כזה של עבודה. אולם, למרבה הצער, תאונות עדיין מתרחשות, בין אם בשל התרשלות מצד המעביד, או מכל סיבה אחרת. עובד שארעה לו תאונת עבודה שכזו עשוי להיות זכאי לפיצוי, בשל ימי עבודה שהפסיד ובשל הנכות שנגרמה לו, כתוצאה מהנפילה.
יודגש, בהקשר זה, כי גובה הפיצוי תלוי במידה רבה בהתנהלות נכונה של העובד, החל מהמועד שמיד לאחר התאונה ובהמשך. לכן, מומלץ לעיין בנוסף גם במדריך לעובד שנפגע בתאונת עבודה.

סוגי התאונות הנפוצות ורשלנות המעביד ביחס אליהן
בין תאונות הנפילה מגובה, נפוצות, בין היתר, תאונות כגון נפילה מסולם, מגג, פיגום או משטח עבודה מוגבה אחר.
כפי שמוסבר במדריך לנפגע בעבודה, כאשר עובד נפגע בתאונת עבודה, הוא אינו נדרש להוכיח התרשלות כלשהי מצד המעביד שלו, על מנת לקבל פיצוי על ימי העבודה שהחסיר וכן גמלת נכות או מענק לנפגע בעבודה מהמוסד לביטוח לאומי. אולם, על מנת לתבוע בגין ראשי נזק נוספים, כגון הוצאות רפואיות, אל מעבר לסל הבריאות, הוצאות עבור עזרת הזולת, הוצאות בשל ניידות, הוצאות להתאמת דיור, הפסדי שכר לעבר, אבדן כושר השתכרות בעתיד וכן כאב וסבל, העובד נדרש להגיש תביעה נוספת, לבית המשפט, כנגד המעביד שלו וחברת הביטוח שביטחה אותו בפוליסת חבות מעביד. על מנת לזכות בפיצוי במסגרת תביעה זו, יידרש העובד להוכיח שהמעביד שלו התרשל, או הפר חובה המוטלת עליו בחוק, ושכתוצאה מאותה התרשלות או הפרת חובה חקוקה, נגרמה תאונת העבודה שבמסגרתה נפל ונפצע.

הוכחת הפרת חובה חקוקה נעשית באמצעות הוכחת אי מילוי החובות המוטלות על מעבידו של הנפגע, בהתאם לכל אחד מהחוקים והתקנות הנזכרים לעיל.
הוכחת התרשלות נעשית באמצעות הצבעה על מעשה או מחדל מצד המעביד, שמנוגדים למה שהיה מצופה ממעביד סביר. דוגמאות למצבים כאלה:
·         אי הקפדה של המעביד על כללי הבטיחות הנהוגים במקום העבודה, או במקומות עבודה דומים אחרים.
·         מתן הוראה על שימוש בסולם או פיגום לא יציבים.
·         אי אספקת סולם או פיגום תקינים.
·         הצבת עובד לעבודה בגובה, מבלי שקיבל הכשרה מתאימה.
·         אי הצבת עובד נוסף שיתמוך בתחתיתו של סולם.
·         אספקת ציוד בטיחות לקוי, כגון רתמה, קסדה וכדומה.
·         הימנעות מניקוי מים או שמן מאזור העבודה.
·         העסקת העובד במשך שעות רבות, ללא מנוחה, ועוד.

הדוגמאות לדרכים שבהן מעביד מסוים עשוי להתנהג באופן רשלני כלפי עובד, כך שתיגרם לו תאונה של נפילה מגובה, הן רבות מספור. לפני הגשת תביעה לבית המשפט, הנפגע ועורך דינו יידרשו לאסוף ראיות ועדויות לכך שהמעביד התרשל ולהציגן בהמשך לבית המשפט.

סוגי הפציעות שעלולות להיגרם כתוצאה מנפילה מגובה והפיצוי בגינן
הפציעות שעשויות להיגרם כתוצאה מנפילה הן מגוונות מאד ונעות בין מכות כחולות ושפשופים, שברים, פציעות קשות בגב או בראש, פגיעות נוירולוגיות, פגיעה נפשית ואף מוות.
באופן ראשוני, כל נפגע עבודה זכאי לדמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי, בגין התקופה שבה לא היה כשיר לעבודה. זאת, בכפוף למילוי הטפסים המתאימים והצגת "תעודה ראשונית לנפגע בעבודה" חתומה על ידי הרופא המטפל, בה יצוינו ימי אי-הכושר. תקופת הזכאות המקסימאלית לדמי הפגיעה היא 31 שבועות (91 ימים).
בהמשך ובנוסף לכך, יהיה זכאי נפגע העבודה להופיע בפני ועדה רפואית במוסד לביטוח לאומי, אשר תבדוק אותו ותקבע מה דרגת הנכות שנגרמה לו כתוצאה מהנפילה. מדרגת נכות זו ייגזר סכום הקצבה החודשית (או מענק חד פעמי, במקרה של נכות הנמוכה מ-20%) שישולם לנפגע, בשל נכותו.
בנוסף לגמלת הנכות, עשוי הנפגע להיות זכאי לפיצוי גם מהמעביד שלו ומחברת הביטוח שביטחה אותו בפוליסת חבות מעבידים. כפי שהוסבר לעיל, פיצוי זה ישולם רק אם יעלה בידו של הנפגע להוכיח שהמעביד התרשל בדרך כלשהי, או הפר חובה המוטלת עליו בחוק, באופן שגרם לתאונה. מומחים רפואיים מטעם הצדדים (ולעיתים גם מטעם בית המשפט) יבדקו את הנפגע וכל מומחה יקבע את דרגת הנכות שנותרה, כתוצאה מהתאונה, בתחום מומחיותו. למשל, ייתכן שנפגע שנפל במקום עבודתו יזדקק לבדיקה הן על ידי אורתופד, הן על ידי נוירולוג והן על ידי פסיכיאטר. מדרגת הנכות המשוקללת שקבעו כלל המומחים הרפואיים ייגזר סכום הפיצוי שישולם לנפגע.

חשיבותו של ייעוץ משפטי
לצד הטיפול הרפואי שלו זקוק כל אדם שנפל במסגרת עבודתו, מומלץ מאד גם לגשת בהקדם האפשרי לעורך דין המתמחה בתביעות נזיקין ובתביעות בשל תאונות עבודה בפרט. עורך הדין ידע להנחות את הנפגע באשר למסמכים השונים שעליו לאסוף ולשמור, ייצגו מול הגופים השונים שעמם עליו לבוא במגע, כגון המוסד לביטוח לאומי, המעביד וחברת הביטוח שלו וכן בבית המשפט. חשיבותו של הייצוג המשפטי במקרים כאלה היא רבה, משום שהוכחת התרשלות או הפרת חובה שבחוק מצד המעביד עשויה להיות מורכבת ומסובכת ולכן, דרוש לנפגע עורך דין הבקיא בחוק ובפסיקת בתי המשפט בתחום זה. לאחר הוכחת ההתרשלות או הפרת החובה שבחוק, עורך הדין יסייע לנפגע הנפילה לקבל את מלוא הפיצוי המגיע לו, בגין כל הנזקים שנגרמו לו בתאונת העבודה.