פרק י"א: ביטוח זקנה וביטוח שאירים
סימן א': הוראות כלליות
238. הגדרות (5) (תיקון: תשנ"ו-4, תשס"א32, תשס"ו) 92
בפרק זה
"אלמנה" - מי שהיתה אשתו של המבוטח בשעת פטירתו, להוציא -
(1) מי שהיתה אשתו פחות משנה, ואם היא בת 55 שנים ומעלה - פחות מחצי שנה, ולא ילדה לו ילד;
(2) מי שבחמש השנים האחרונות שלפני פטירת המבוטח היתה נפרדת ממנו שלוש שנים לפחות ובכללן 12 חודשים שלפני פטירת המבוטח ולא היתה זכאית למזונות ממנו על פי פסק דין של בית משפט או בית דין מוסמך או על פי הסכם בכתב, או שהמבוטח לא נשא למעשה במזונותיה תוך 12 החודשים שלפני פטירתו; פסקה זו לא תחול על אשה שבעתפטירתו של המבוטח שולמה בעדה תוספת תלויים לפי סעיפים 200 או 244;
"אלמן" - מי שהיה בן זוגה של המבוטחת בשעת פטירתה, כל עוד יש עמו ילד או הכנסתו אינה עולה על הסכום המתקבל לפי פרט 1 של לוח ט', להוציא -
(1) מי שהיה בן זוגה פחות משנה, ואם הוא בן 55 שנים ומעלה - פחות מחצי שנה;
(2) מי שבחמש השנים האחרונות שלפני פטירת המבוטחת היה נפרד ממנה שלוש שנים לפחות ובכללן 12 חודשים שלפני פטירת המבוטחת;
בן זוג של מבוטחת שבשעת פטירתה היה עמו ילד שמלאו לו 18 שנים אך לא נתקיימו בו התנאים האמורים בפסקאות (2) ו-(3) של הגדרת "ילד", ייחשב כאלמן מהיום שבו נתקיים בילד תנאי מהתנאים האמורים;
"ילד" - ילד של המבוטח לרבות נכד שכל פרנסתו על המבוטח, ובלבד שנתקיים בהם אחד מאלה:
(1) לא מלאו להם 18 שנים;
(2) לא מלאו להם 20 שנים, ובלבד שעיקר זמנם מוקדש לסיום לימודים במוסד חינוכי על-יסודי או שהם שוחרים במסגרת קדם-צבאית של צבא הגנה לישראל;
(3) לא מלאו להם 22 שנים והם -
(א) בשירות סדיר כמשמעותו בחוק שירות בטחון, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, ואולם לא יובא בחשבון, לענין פסקה זו, שירות סדיר העולה על 36 חודשים;
(ב) (1) בת המשרתת בהתנדבות בשירות לאומי שאישר השר ובתנאים
שקבע באישור ועדת העבודה והרווחה;
(2) בן המשרת בהתנדבות בשירות לאומי שאישר השר לפי פסקת משנה (1) ובתנאים שקבע לפי הפסקה האמורה, בשינויים המחויבים, ובלבד שמתקיימים לגביו שניים אלה:
(א) הוא יוצא צבא כהגדרתו בחוק שירות ביטחון, שקיבל פטור מחובת שירות ביטחון או שלא נקרא לשירות סדיר, לפי החוק האמור;
(ב) הוא קיבל אישור מאת השר או מי שהשר הסמיך לענין זה, לשרת בשירות לאומי כאמור.
(ג)4 לומדים באחד ממסלולי העתודה שהוכרו בפקודות הצבא כהגדרתן בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, ושירותם הסדיר לפי חוק שירות בטחון נדחה עקב לימודיהם כאמור;
(4)4 לא מלאו להם 21 שנים והם משרתים בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או לאומית שאישר השר ובתנאים שקבע באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, תקופה שאינה עולה על 12 חודשים ושירותם הסדיר לפי חוק שירות בטחון נדחה עקב שירותם בהתנדבות כאמור;
(5)4 הם משרתים בשירות סדיר כמשמעותו בחוק שירות בטחון, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, ובתכוף לפני שירותם נתקיים בהם האמור בפסקה (4); לענין פסקה זו, לא יובא בחשבון שירות סדיר העולה על 36 חודשים;
והמונח הורה יתפרש בהתאם לכך; לענין סימן ד' לפרק זה וסימן ח' לפרק ה' ייחשב כילד מי שנתקיימו בו התנאים האמורים בפסקאות (2) ו-(3) להגדרה זו, אף אם בשעת פטירת המבוטח לא היה בגדר ילד;
"הכנסה" - כפי שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה.
"עקרת בית" - אשה נשואה, למעט עגונה, שבן זוגה מבוטח לפי פרק זה, שאינה עובדת ואינה עובדת עצמאית;
"אלמנה בת קצבה" - אלמנה שאינה עובדת ואינה עובדת עצמאית הזכאית לקצבה לפי סעיף 132(1) עד (5) או לפי סעיף 252;
"עובד מבוטח", "עובדת מבוטחת" - מבוטח לפי פרק זה, למעט עקרת בית ואלמנה בת קצבה ולרבות עקרת בית ואלמנה שמשתלמת לה גמלה לפי פרק ט'.
239. תחילת תקופת התשלום (6)
(א) נוצרה זכות לקצבה או לתוספת לקצבה לפי פרק זה עד 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה או התוספת החל ב-1 באותו חודש; נוצרה הזכות אחרי 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה או התוספת החל ב-1 בחודש שלאחריו.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), אם היה הזכאי לקצבה זכאי גם לגמלה לפי חוק הבטחת הכנסה בעד החודש שבו נוצרה הזכות לקצבה, תשולם הקצבה החל ב-1 בחודש שבו נוצרה הזכות כאמור, ובלבד שלא תשולם קצבת שאירים בעד חודש שבעדו שולמה קצבת זקנה לפי פרק זה או קצבת נכות לפי פרק ט' למבוטח שמכוחו משולמת קצבת השאירים.
סימן ב': מבוטחים
240. מבוטח (7) (תיקון: תשנ"ו-3, תשס"ד)
(א) בכפוף להוראות סעיף קטן (ב) תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים מבוטח לפי פרק זה, להוציא מי שביום שבו נעשה לראשונה תושב ישראל כבר הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ג' בלוח א'1.
(ב) מבוטחת שאינה פטורה מתקופת אכשרה לפי סעיף 246(ב), ואשר לא נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה לקצבת זקנה לפי סעיף 246(א), תהיה מבוטחת לענין פרק זה לפי סימן ג' בלבד.
241 - 242. (בוטלו) (תיקון: תשנ"ו)
243. סוגים מיוחדים (10)
השר רשאי לקבוע סוגי בני אדם שעל אף הוראות סעיף 240 לא יהיו מבוטחים לפי פרק זה; ואולם המוסד רשאי, אם נתבקש לעשות כן, לבטח אדם מאלה או להפסיק ביטוחו לפי תנאים שנקבעו.
סימן ג': ביטוח זקנה
244. קצבת זקנה (11) (תיקון: תשנ"ו-3, תשס"ג, תשס"ו, תשס"ח68, תשס"ט) 86
בתקופה שמיום 1.1.2010 ועד יום 31.12.2010 פסקה (א) תיקרא כך (ס"ח תשס"ט, 258):
(א) מבוטח שהגיע לגיל קצבת זקנה, ישלם לו המוסד, בכפוף להוראות סימן זה, קצבה חודשית בשיעור של 17.35%מהסכום הבסיסי.
בתקופה שמיום 1.1.2011 פסקה (א) תיקרא כך (ס"ח תשס"ט, 249):
(א) מבוטח שהגיע לגיל קצבת זקנה, ישלם לו המוסד, בכפוף להוראות סימן זה, קצבה חודשית בשיעור של 17.7%מהסכום הבסיסי.
(ב) היו למבוטח האמור בסעיף קטן (א) תלויים תשולם לו בעדם, בנוסף לקצבה שלו, תוספת תלויים כדלהלן:
בתקופה שמיום 1.8.2009 ועד יום 31.12.2009 פסקה (ב)(1)(2) תיקרא כך (ס"ח תשס"ט, 258):
(1) בעד בן הזוג לפי סעיף 247(1) או (3) - 8.5% מהסכום הבסיסי;
(2) בעד כל אחד משני ילדיו הראשונים - 5.4% מהסכום הבסיסי.
בתקופה שמיום 1.1.2010 ועד יום 31.12.2010 פסקה (ב)(1)(2) תיקרא כך (ס"ח תשס"ט, 258):
(1) בעד בן הזוג לפי סעיף 247(1) או (3) - 8.7% מהסכום הבסיסי;
(2) בעד כל אחד משני ילדיו הראשונים - 5.5% מהסכום הבסיסי.
בתקופה שמיום 1.1.2011 פסקה (ב)(1)(2) תיקרא כך (ס"ח תשס"ט, 249):
(1) בעד בן הזוג לפי סעיף 247(1) או (3) - 8.9% מהסכום הבסיסי;
(2) בעד כל אחד משני ילדיו הראשונים - 5.6% מהסכום הבסיסי.
(ג) לענין הזכויות לפי סעיף 238, סעיף זה וסעיפים 245, 247, 249 ו-250, רואים כמבוטח גם תושב ישראל שהשלים תקופת אכשרה לפי סעיף 246 אף אם לא היה מבוטח לפי סימן ב' ערב הגיעו לגיל המזכה אותו לקצבת זקנה.
(ג1) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לגבי מי שמבוטח לפי סימן זה בלבד.
(ד) השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להגדיל את השיעורים הנקובים בסעיפים קטנים (א) ו-(ב).
(ה) בכפוף להוראות סעיף 324 יוסיף המוסד לשלם את הקצבה למי שחדל להיות תושב ישראל.
245. גיל קצבת זקנה וקצבת זקנה יחסית (12) (תיקון: תשנ"ו, תשנ"ח, תשס"ד)10,3
(א) הגיל לקצבת זקנה הוא -
(1) בגבר - שבעים שנים ואם הכנסתו בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית - גיל הפרישה;
(2) באשה - הגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, בחלק ד' בלוח א'1, ואם נתקיים בה אחד מאלה - גיל הפרישה;
(א) נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה לקצבת זקנה לפי סעיף 246(א) והכנסתה בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית;
(ב) היא פטורה מתקופת אכשרה לפי סעיף 246(ב) והכנסתה בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית;
(ג) קיבלה קצבת נכות לפי פרק ט', שנים עשר חודשים רצופים לפחות בתכוף לפני שהגיעה לגיל הפרישה.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), אם עלתה הכנסתו של המבוטח על ההכנסה המרבית, תשולם לו קצבת זקנה לפי סעיף 244(א) ו-(ב) בניכוי 60% מהסכום העולה על ההכנסה המרבית, לפי דרכי חישוב וכללי עיגול שקבע השר, ובלבד שסכום הקצבה לאחר הניכוי לא יפחת מסכום השווה ל-10% מסכום הקצבה לפי סעיף 244(א); ואולם רשאי המבוטח לוותר על קצבה זו לתקופה שביקש.
(ב-1) לענין סעיף קטן (ב), לא תובא בחשבון הכנסה של מי שהיה זכאי לקצבה לפי פרק ט' בתכוף לפני הגיעו לגיל הפרישה.
(ב-2) שינה שר האוצר את חלק ב' בתוספת לחוק גיל פרישה, התשס"ד2004, לפי הוראות פרק ד' בחוק האמור, ישנה השר, בצו, את חלק ד' בלוח א'1 בהתאמה לשינוי בחלק ב' האמור.
(ג) לענין סעיף זה
"הכנסה" - הכנסה למעט הכנסה שמקורה בקצבה המשתלמת מכוח חיקוק, דיני חוץ או הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, בין שנערכו בישראל ובין שנערכו בחוץ לארץ;
"הכנסה מרבית" - צירוף ההכנסות החודשיות המחושבות לפי האמור בלוח ט' בשנת מס, ואם עוד לא חלפה שנת המס - צירופם של שניים אלה:
(1) ההכנסות החודשיות שחושבו לפי לוח ט' באותה שנת מס;
(2) ההכנסה החודשית האחרונה שחושבה לפי לוח ט' כפול מספר החודשים שנותרו עד תום אותה שנת מס.
246. תקופת אכשרה (15) (תיקון: תשנ"ו-3, תשס"ב-89, תשס"ד) 92
(א) תקופת האכשרה המזכה לקצבת זקנה היא אחת מאלה:
(1) 60 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, שבהם היה אדם מבוטח תוך עשר השנים האחרונות שקדמו לגיל המזכה אותו בקצבת הזקנה;
(2) 144 חודשים שבהם היה אדם מבוטח, בין שתקופה זו רצופה ובין שאינה רצופה;
(3) לא פחות מ60 חודשים, אף אם אינם רצופים, שבהם היה אדם עובד מבוטח או עובדת מבוטחת, ובלבד שמספר חודשים אלה אינו פחות ממספר החודשים שבהם התקיימו ההוראות שלהלן:
(א) הוא לא היה מבוטח מחמת שחדל להיות תושב ישראל;
(ב) הוא לא היה עובד מבוטח או עובדת מבוטחת.
(ב) אשה מבוטחת לא תזדקק לתקופת אכשרה לפי סעיף קטן (א) אם נתקיים אחד מאלה:
(1) היא גרושה, אלמנה או עגונה;
(2) היא לא נשואה, ונעשתה תושבת ישראל מכוח כניסתה לישראל, ובאותו זמן כבר הגיעה לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, בחלק ה' בלוח א'1;
(3) בן זוגה אינו מבוטח.
(4) שולמה לה קצבת נכות לפי פרק ט' בעד החודש שקדם בתכוף ליום שבו הגיעה לגיל הפרישה.
(ג) שינה שר האוצר את חלק ב' בתוספת לחוק גיל פרישה, התשס"ד2004, לפי הוראות פרק ד' בחוק האמור, ישנה השר, בצו, את חלק ה' בלוח א'1 בהתאמה לשינוי בחלק ב' האמור.
247. תלויים (17) (תיקון: תשס"ג46, תשס"ד)
לענין סימן זה, תלוי במבוטח הוא אחד מהמפורטים להלן שהוא תושב ישראל:
(1) אשתו שנתמלאו בה כל אלה:
(א) ילדה לו ילד או שהיא אשתו שנה אחת לפחות;
(ב) היא בת 45 שנים ומעלה או שיש עמה ילד שלו;
(ג) אם לא הגיעה לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, בחלק ב' בלוח א'1 - הכנסתה אינה עולה על הסכום המתקבל לפי פרט 1 של לוח ט';
(2) ילדו;
(3) מי שהוא בן זוגה של מבוטחת שנה אחת לפחות ונתקיים בו אחד מאלה:
(א) מלאו לו 70 שנים;
(ב) מלאו לו 50 שנים והכנסתו אינה עולה על הסכום הנקוב בפרט 1 ללוח ט' או על כל סכום אחר שהשר קבע בצו לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה.
247א. תוספת לקצבה למי שהגיע לגיל 80 (תיקון: תשס"ח, תשס"ט) 86 (בתוקף מיום 1.8.2009 עד יום 31.12.2009) (לפי ס"ח תשס"ט, 258)
מבוטח שהגיע לגיל 80, תשולם לו, נוסף על קצבתו, תוספת בשיעור ההפרש שבין 18% לבין השיעור האמור בסעיף 244(א).
247א. תוספת לקצבה למי שהגיע לגיל 80 (תיקון: תשס"ח, תשס"ט) 86 (בתוקף מיום 1.1.2010עד יום 31.12.2010 ) (לפי ס"ח תשס"ט, 258)
מבוטח שהגיע לגיל 80, תשולם לו, נוסף על קצבתו, תוספת בשיעור ההפרש שבין 18.35% לבין השיעור האמור בסעיף 244(א).
247א. תוספת לקצבה למי שהגיע לגיל 80 (תיקון: תשס"ח, תשס"ט) 86 (בתוקף מיום 1.1.2011) (לפי ס"ח תשס"ט 249)
מבוטח שהגיע לגיל 80, תשולם לו, נוסף על קצבתו, תוספת בשיעור ההפרש שבין 18.7% לבין השיעור האמור בסעיף 244(א).
248. תוספת ותק (18) (תיקון: תשנ"ו-3, תשס"ח) 86
מי שהיה מבוטח כעובד מבוטח או כעובדת מבוטחת יותר מעשר שנים לפני היום שבו הגיעה לו לראשונה קצבת זקנה, יוגדלו הקצבה, והתוספת כאמור בסעיף 247א ב-2% לכל שנת ביטוח שלמעלה מעשר שנות הביטוח הראשונות שבעדה שולמו דמי הביטוח, אך לא תוגדל מכוח סעיף זה ביותר מ50%.
249. תוספת דחיית קצבה (19) (תיקון: תשס"ד)
(א) מבוטח שהגיע לגיל שבו היה זכאי לקצבת זקנה אילולא היתה לו הכנסה העולה על ההכנסה המזכה אותו לפי סעיף 245 לקצבה כאמור, והכנסה זו מקורה במשלח יד, תוגדל הקצבה שהוא זכאי לה לפי הסעיפים הקודמים ב-5% לכל שנה שבה היתה לו הכנסה כאמור.
(ב) מבוטח שהיתה לו הכנסה כאמור במשך תשעה חודשים לפחות מתוך שנה פלונית יראוהו, לענין סעיף זה, כאילו היתה לו הכנסתו זו במשך כל השנה.
(ג) על אף הוראות סעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף זה אף לגבי מי שוויתר על הקצבה לפי סעיף 245.
250. מבוטח שחדל להיות זכאי (20)
היה המבוטח זכאי לקצבה וחדלו להתקיים בו תנאי הזכאות לקצבה בהתאם לסעיף 245, יופסק תשלום הקצבה; חזר המבוטח ונעשה זכאי לקצבה, יחודש תשלום הקצבה; שנות העבודה שבהן הופסק תשלום הקצבה כאמור יבואו במנין השנים לענין הגדלת הקצבה לפי סעיף 249.
251. קצבת זקנה לנכה (תיקון: תשס"ב) 89
(א) בסעיף זה -
"קצבת נכות" - קצבה חודשית כמשמעותה בסעיף 199(1) וכן גמלה מיוחדת לעולה המשתלמת לפי הסכם מכוח סעיף 9;
"סכום קצבת זקנה" - סכום השווה לקצבה המשתלמת לפי הוראות סעיפים 244(א) ו-(ב) ו-248, וכן גמלת זקנה מיוחדת לעולה המשתלמת לפי הסכם מכוח סעיף 9;
"גמלה נוספת לנכה" - סכום השווה להפרש שבין קצבת נכות וסכום קצבת זקנה.
(ב) מבוטח ששולמה לו קצבת נכות בתכוף לפני שנעשה זכאי לקצבת זקנה, וסכום קצבת הזקנה שהוא זכאי לו נמוך מסכום קצבת הנכות האמורה, זכאי לקצבת הזקנה בצירוף גמלה נוספת לנכה (בסעיף זה - קצבת זקנה לנכה), ואולם תוספת התלויים תחושב בעד כל חודש בהתאם למספר התלויים בנכה באותו חודש כמשמעותם בסעיף 200(ג); קצבת הזקנה לנכה תעודכן בשיעורים ובמועדים שבהם מתעדכנת קצבת הנכות.
סימן ד': ביטוח שאירים
252. גמלת שאירים (21) (תיקון: תשס"ג, תשס"ו-68, תשס"ח, תשס"ט) 86
(א) נפטר מבוטח, ישלם המוסד מענק לפי הוראות סעיף 255 או קצבת שאירים חודשית באחד משיעורים אלה:
בתקופה שמיום 1.1.2010 ועד יום 31.12.2010 ס"ק (א-ג) יקראו כך (ס"ח תשס"ט, 258):
(1) 17.35% מהסכום הבסיסי
(א) לאלמנה שעמה ילדים;
(ב) לאלמן שעמו ילדים, כל זמן שהילדים עמו;
(ג) לאלמנה או לאלמן שהם בני 50 שנים ומעלה;
(2) 13% מהסכום הבסיסי - לאלמנה או לאלמן שהם בני 40 שנים ומעלה ועדיין אינם בני 50 שנים ולא נתקיים בהם אחד התנאים שבפסקה (1)(א) ו-(ב).
(ב) אלמנה או אלמן שעמם ילדים, ישלם להם המוסד, כל זמן שהילדים עמם, תוספת בעד כל אחד מילדיהם - 8.1%מהסכום הבסיסי.
(ג) ילדים שהניח אחריו המבוטח ואין אלמנה או אלמן הזכאים לקבל בעדם תוספת, יהיו שיעורי הקצבה כך:
(1) בכפוף להוראות פסקה (2), אם לילדים הורה - תשולם הקצבה בשיעור של 10.8% מהסכום הבסיסי כשישנו ילד אחד בלבד, ובשיעור של 8.1% מהסכום הבסיסי בעד כל ילד;
(2) אם אין לילדים הורה, או שההורה גר דרך קבע בחוץ לארץ, תשולם הקצבה בעד כל ילד מהילדים בשיעור של 10.8% מהסכום הבסיסי.
בתקופה שמיום 1.1.2011 ס"ק (א-ג) יקראו כך (ס"ח תשס"ט, 249):
(1) 17.7% מהסכום הבסיסי
(א) לאלמנה שעמה ילדים;
(ב) לאלמן שעמו ילדים, כל זמן שהילדים עמו;
(ג) לאלמנה או לאלמן שהם בני 50 שנים ומעלה;
(2) 13.3% מהסכום הבסיסי - לאלמנה או לאלמן שהם בני 40 שנים ומעלה ועדיין אינם בני 50 שנים ולא נתקיים בהם אחד התנאים שבפסקה (1)(א) ו-(ב).
(ב) אלמנה או אלמן שעמם ילדים, ישלם להם המוסד, כל זמן שהילדים עמם, תוספת בעד כל אחד מילדיהם – 8.3%מהסכום הבסיסי.
(ג) ילדים שהניח אחריו המבוטח ואין אלמנה או אלמן הזכאים לקבל בעדם תוספת, יהיו שיעורי הקצבה כך:
(1) בכפוף להוראות פסקה (2), אם לילדים הורה - תשולם הקצבה בשיעור של 11% מהסכום הבסיסי כשישנו ילד אחד בלבד, ובשיעור של 8.3% מהסכום הבסיסי בעד כל ילד;
(2) אם אין לילדים הורה, או שההורה גר דרך קבע בחוץ לארץ, תשולם הקצבה בעד כל ילד מהילדים בשיעור של 11%מהסכום הבסיסי.
(ד) לענין הזכויות לפי סעיף 238, סעיף זה וסעיפים 253, 258, 260 ו-267, רואים כמבוטח גם תושב ישראל שהשלים את תקופת האכשרה לפי
סעיף 253 אף אם לא היה מבוטח בעת שנפטר.
(ה) השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להגדיל את השיעורים הנקובים בסעיפים קטנים (א), (ב) ו-(ג).
252א. גמלת שאירים לילדיה של עקרת בית (תיקון: תשנ"ט, תש"ס27)
(א) מבוטחת לענין פרק זה לפי סימן ג' בלבד לפי סעיף 240(ב), אשר אינה פטורה מתקופת אכשרה לפי סעיף 253(ב) ואשר לא נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה בגמלת שאירים לפי סעיף 253(א), יהיו הילדים שהניחה אחריה זכאים לקצבת שאירים לפי הוראות סעיף 252(ג).
(ב)27 האמור בסעיף קטן (א) יחול גם על ילדים שהניחה אחריה מי שלא היתה מבוטחת כמשמעותה בסעיף קטן (א), מחמת אחד מאלה בלבד:
(1) היא נפטרה לפני יום ט' בטבת התשנ"ו (1 בינואר 1996) (להלן - היום הקובע);
(2) מלאו לה 65 לפני יום הקובע.
253. תקופת אכשרה (22) (תיקון: תשנ"ו)3
(א) תקופת האכשרה המזכה לגמלת שאירים לפי סעיף 252 היא תקופה שבה היה אדם מבוטח כעובד מבוטח או כעובדת מבוטחת באחת מתקופות אלה:
(1) 12 החודשים האחרונים לפני תאריך הפטירה;
(2) 24 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, בחמש השנים האחרונות לפני תאריך הפטירה;
(3) תקופת האכשרה לפי סעיף 246;
(4) 60 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, בעשר השנים האחרונות לפני תאריך הפטירה.
(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על עובד מבוטח או עובדת מבוטחת שנפטרו והיו אחד מאלה:
(1) מבוטח שעדיין לא מלאה שנה מהיום שנעשה תושב ישראל;
(2) מבוטח שעדיין לא מלאו לו 19 שנים;
(3) גרושה או אלמנה שנפטרה תוך שנה מיום שנתגרשה או שנתאלמנה;
(4) מבוטח שעיקר פרנסת בן זוגו או ילדיו היתה עליו;
(5) מבוטח שהניח אחריו ילד - לגבי אותו ילד.
254. מענק ליתום שהגיע למצוות (22א) (תיקון: תשס"ג)
(א) נפטר מבוטח ומשתלמת מכוחו קצבת שאירים, ישלם המוסד לילדו בהגיעו לגיל 13 שנים, ולילדתו בהגיעה לגיל 12 שנים, מענק בשיעור שני שלישים מהסכום הבסיסי.
(ב) (בוטל)
255. תשלום מענק (23)
(א) אלמנה שלא מלאו לה עדיין 40 שנים ואינה זכאית לקצבה, או אלמנה שפקעה זכותה לקצבה שלא עקב נישואיה, ישלם לה המוסד מענק בסכום השווה לקצבת שאירים לפי שיעור הקצבה כאמור בסעיף 252(א)(1) כפול שלושים ושש.
(ב) חזרה ונישאה אלמנה הזכאית לקצבת שאירים, תפקע זכותה לקצבת שאירים והמוסד ישלם לה מענק בשני שיעורים כלהלן:
(1) לאחר יום נישואיה מחדש - סכום השווה לקצבת שאירים המחושב על בסיס שיעור הקצבה כאמור בסעיף 252(א)(1) (להלן - שיעור הקצבה), שהשתלמה בעד החודש שבו נישאה מחדש, כפול שמונה עשרה;
(2) כתום שנתיים מיום נישואיה מחדש - סכום השווה לשיעור הקצבה, בעד החודש האחרון של השנתיים האמורות, כפול שמונה עשרה.
(ג) אלמנה שחזרה ונישאה ונפטר בעלה מהנישואין החדשים והיא מקבלת מכוחו קצבת שאירים או קצבת תלויים, ישולם לה השיעור השני של המענק, אף אם טרם חלפו שנתיים מיום נישואיה מחדש; המענק יחושב על בסיס שיעור הקצבה בעד החודש שבו נפטר בעלה כאמור.
(ד) דין אלמן לענין סעיף זה כדין אלמנה.
256. אלמנה שהיה עמה ילד (23א)
אלמנה הזכאית לקצבת שאירים, שהיה עמה ילד ואינו עמה עוד, תשולם לה קצבה כאילו היא בת 50 שנים.
256א. תוספת לקצבה למי שהגיע לגיל 80 (תיקון תשס"ח) 86 (בתוקף מיום 1.8.2009עד יום 31.12.2009 ) (לפי ס"ח תשס"ט, 258)
אלמן או אלמנה שהגיעו לגיל 80, תשולם להם, נוסף על קצבתם, תוספת בשיעור ההפרש שבין 18% לבין השיעור האמור בסעיף 252(א).
256א. תוספת לקצבה למי שהגיע לגיל 80 (תיקון תשס"ח) 86 (בתוקף מיום 1.1.2010עד יום 31.12.2010 ) (לפי ס"ח תשס"ט, 258)
אלמן או אלמנה שהגיעו לגיל 80, תשולם להם, נוסף על קצבתם, תוספת בשיעור ההפרש שבין 18.35% לבין השיעור האמור בסעיף 252(א).
256א. תוספת לקצבה למי שהגיע לגיל 80 (תיקון תשס"ח) 86 (בתוקף מיום 1.1.2011) (לפי ס"ח תשס"ט, 249)
אלמן או אלמנה שהגיעו לגיל 80, תשולם להם, נוסף על קצבתם, תוספת בשיעור ההפרש שבין 18.7% לבין השיעור האמור בסעיף 252(א).
257. תוספת ותק (24) (תיקון: תשנ"ו, תשס"ח3) 86
היה אדם שבזכותו משתלמת הגמלה עובד מבוטח או עובדת מבוטחת יותר מעשר שנים ושולמו כל דמי הביטוח, יוגדלו הגמלאות המשתלמות לפי סעיף 252 או לפי סעיפים 252 ו-256א ב-2% לכל שנת ביטוח שלמעלה מעשר שנות הביטוח הראשונות שבעדה שולמו דמי הביטוח, אך לא תוגדל גמלה מכוח סעיף זה ביותר מ-50%.
258. גמלה ליותר מאלמנה אחת (25)
מבוטח שהניח אחריו יותר מאלמנה אחת, תהיה כל אחת מהן זכאית לגמלת שאירים לפי סימן זה כאילו היא אלמנה יחידה.
259. קצבה לילדים מנישואין קודמים (25א)
מבוטח שהניח אחריו ילדים מנישואין קודמים שאינם נמצאים עם האלמנה, יהיו שני הילדים הראשונים מכל נישואין כאמור זכאים לקצבה לפי סעיף 252(ג).
260. חידוש זכות לקצבה (26)
אלמנה או אלמן הזכאים למענק לפי סימן זה שלא עקב נישואיהם, שוב לא יהיו זכאים לקצבה בזכותו של אותו מבוטח, ואולם -
(1) אלמנה שילדה לו ילד אחרי מותו תהיה זכאית לקצבה החל ביום פטירתו של המבוטח, והמענק ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה לה;
(2) אלמנה או אלמן, שאחד התנאים האמורים בפסקאות (2) ו-(3) של הגדרת "ילד" שבסעיף 238 מתקיים בילד שעמם אחרי מותו של המבוטח, יהיו זכאים לקצבה החל ביום שבו נתקיים בילד אותו תנאי, והמענק ששולם להם ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה להם.
261. זכאי לקצבת שאירים בגיל קצבת זקנה (26ב, לוח ד'1) (תיקון: תשנ"ו-3)
(א) זכאי לקצבת שאירים שנעשה זכאי לקצבת זקנה או זכאי לקצבת זקנה שנעשה זכאי לקצבת שאירים, ישולם לו, בנוסף לקצבת הזקנה, 50% מקצבת השאירים, ובלבד שהשלים תקופת אכשרה לפי סעיף 246(א) כעובד מבוטח או כעובדת מבוטחת.
(ב) זכאית לקצבת שאירים שנעשתה זכאית לקצבת זקנה כמבוטחת לפי סימן ג' לפרק זה בלבד, או זכאית לקצבת זקנה כמבוטחת לפי הסימן האמור בלבד, שנעשתה זכאית לקצבת שאירים הבחירה בידיהן לקבל אחת מהן.
(ג) קצבת זקנה לפי סעיף זה תשולם במלואה, על אף הוראות סעיף 366.
262. אלמנה או אלמן שחזרו ונישאו (27)
(א) אלמנה הזכאית למענק לפי סימן זה עקב נישואיה, זכותה לקצבה תפקע, ואולם אם חדלה להיות נשואה לפני תום עשר שנים מהיום שבו חזרה ונישאה, או שתוך תקופה זו החלו הליכי גירושין בינה לבין בן זוגה בפני בית דין או בית משפט, תהא זכאית מחדש לקצבה החל ביום שבו חדלה להיות נשואה כאמור, והמענק או שיעורו הראשון ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה, בכפוף להוראות אלה:
(1) חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה תוך 18 חודשים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה, ייזקף על חשבון הקצבה החלק השמונה עשר מהשיעור הראשון של המענק כפול במספר החודשים שבעדם מגיעה לה קצבה בתקופת 18 החודשים האמורים;
(2) חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה אחרי תום 18 חודשים ולפני תום שנתיים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה, לא ייזקף השיעור הראשון של המענק על חשבון הקצבה;
(3) חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה לאחר תום שנתיים ולפני תום שלוש שנים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה, ייזקף על חשבון הקצבה החלק השמונה עשר מהשיעור השני של המענק כפול במספר החודשים שבעדם מגיעה לה קצבה בתקופת 18 החודשים
האחרונים מתוך שלוש השנים האמורות;
(4) חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה לאחר תום שלוש שנים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה - לא ייזקף המענק על חשבון הקצבה.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע סוגי מקרים ותנאים שבהם לא תפקע זכותה לקצבה של האלמנה שחזרה ונישאה.
(ג) הוראות סעיף זה יחולו גם על אלמן, בתיאומים לפי הענין.
263. תשלום הקצבה לילדים (28)
השר רשאי לקבוע לידי מי ישלמו את הקצבה לילדים לפי סעיף 252(ב) ו-(ג), ואם אין היא משתלמת במלואה לידי אדם אחד - כיצד יחלקוה.
264. סייג לתחולה (30)
הוראות סעיפים 252 עד 263 לא יחולו לגבי מי שנפטר כתוצאה ישירה מפעולות מלחמה.
265. הכשרה מקצועית ודמי מחיה לאלמנה וליתום (90, 90א)
(א) השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות ותנאים בדבר -
(1) מתן הכשרה מקצועית לאלמנה או לאלמן, לרבות דמי מחיה והוצאות אבחון;
(2) תשלומי דמי מחיה והוצאות אבחון בעד יתום שעיקר זמנו מוקדש ללימודים על-יסודיים או להכשרה מקצועית.
(ב) לענין סעיף זה, "יתום" - יתום שהוא ילד, והוא בבחינת תלוי לפי
סעיף 247(2), ומשתלמת מכוח הורהו קצבת שאירים.
סימן ה': דמי קבורה
266. דמי קבורה בארץ (29(א)) (תיקון: תשס"ג, תשס"ו)
הובא לקבורה בישראל אדם שנפטר בישראל או תושב ישראל שנפטר בחוץ לארץ, ישלם המוסד לחברה קדישא, לרשות מקומית, למוסד ציבורי אחר או לכל אדם המורשה כדין לעסוק בקבורת נפטרים, שטיפלו בקבורת המת, דמי קבורה בסכומים ולפי תנאים ומבחנים שקבע השר בהתייעצות עם השר לעניני דתות ובאישור ועדת העבודה והרווחה. הסכומים שנקבעו כאמור יעודכנו מדי שנה משנת 2006 ואילך, ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת.
267. דמי קבורה בחוץ לארץ (29(ב))
נפטר מבוטח, בן זוגו או ילדו, והובא לקבורה בחוץ לארץ, ישולמו דמי הקבורה למי שנקבע, ובלבד שהסכום לא יעלה על דמי הקבורה שהיו משתלמים אילו הובא הנפטר לקבורה בישראל.
268. סייג לאגרות קבורה (29(ג))
כל גוף המורשה לפי סעיף 13 לחוק שירותי הדת היהודיים (נוסח משולב), התשל"א-1971, והתקנות שהותקנו לפיו (להלן - חוק שירותי הדת), לעסוק בקבורת נפטרים, לא יגבה בקשר לקבורה כל תשלום, לרבות אגרות שירותים לפי חוק שירותי הדת, בנוסף לדמי קבורה לפי סימן זה, זולת אם הותר התשלום לפי התנאים והמבחנים שנקבעו לפי סעיף 266.
269. סייג לתחולה (30)
הוראות סימן זה לא יחולו על מי שנפטר כתוצאה ישירה מפעולות מלחמה.
פרק י"ב: תגמולים למשרתים במילואים
270. הגדרות (127סז) (תיקון: תשנ"ט21,20, תשס"ב, תשס"ג48, תשס"ד55, תשס"ו, תשס"ח) 67
בפרק זה -
"מילואים" - שירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008;
"שירות חצי-יומי" - שירות מילואים שתחילתו לאחר השעה 16:00 ושמשכו, לרבות זמני הנסיעה אל מקום השירות וממנו, אינו עולה על שש שעות באותו היום, בהתייצבות אחת, בהתאם לכללים ולהוראות שייקבעו בפקודות הצבא, כהגדרתן בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955.
"התגמול המרבי" - סכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק בשלושים;
"התגמול המזערי" – 68% מהסכום הבסיסי, לחודש, מחולק בשלושים;
"הכנסה" - ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח, לרבות הסכום שממנו היו מגיעים דמי ביטוח אילולא השיעור המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח.
271. הזכות לתגמול (תיקון: תשס"ח)
(א) מי שמשרת כחוק במילואים, ישולם לו תגמול בשיעור בשיעור האמור בסעיף 272, בעד ימי שירותו במילואים כמפורט להלן, לפי העניין, אף אם הכנסתו לא פחתה מחמת שירותו כאמור:
(1) לגבי שירות רצוף של שבעה ימי מילואים, לרבות כמה תקופות בנות שבעה ימים כל אחת - בעד כל יום מילואים;
(2) היתה יתרת ימי השירות במילואים לאחר חישוב התגמול כאמור בפסקה (1), שישה ימים - בעד שבעה ימים; פחתה היתרה כאמור משישה ימים - בעד סך ימי המילואים הנותרים כשהוא מוכפל ב-14 .
(ב) שיעור התגמול למי ששירת שירות חצי-יומי, יהיה מחצית השיעור האמור בסעיף 272.
272. שיעור התגמול (127ע)
(א) שיעור התגמול ליום יהיה, למי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה -
(1) עובד - שכר העבודה הרגיל;
(2) עובד עצמאי - הכנסתו הממוצעת;
(3) לא עובד ולא עובד עצמאי - התגמול המזערי.
(ב) לא יפחת שיעור התגמול ליום מהתגמול המזערי ולא יעלה על התגמול המרבי.
(ג) מי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה מובטל הזכאי לדמי אבטלה לפי פרק ז' (בסעיף זה - מובטל), לא יפחת שיעור תגמולו מדמי האבטלה ליום שהיה זכאי להם אילו היה מובטל בתקופת שירותו במילואים.
273. שכר עבודה רגיל והכנסה ממוצעת (127עא) (תיקון: תשס"ד, תשס"ח55)
(א) (1) שכר העבודה הרגיל של עובד וההכנסה הממוצעת של עובד עצמאי,
לענין סעיף 272, הם סכום ההכנסה בעד רבע השנה שקדם ל-1 בחודש
שבו החל שירות המילואים (בסעיף זה - רבע השנה); חל פיצוי לאחר
חודש שבתקופת רבע השנה, תוגדל ההכנסה בעד אותו חודש בשיעור
הפיצוי שחל לאחריו ועד סיום תקופת השירות; סכום ההכנסה
המתקבל כאמור יחולק ב-90.
(2) סכום ההכנסה לחודש לגבי כל חודש ברבעון, המחושב לענין פסקה (1), לא יפחת מ-68% מהסכום הבסיסי, אף אם לא עבד באותו חודש.
(ב) לענין סעיף 272, מי שברבע השנה עבד פחות מ-60 ימים, יהיה שכר עבודתו הרגיל או הכנסתו הממוצעת, לפי הענין, סכום ההכנסה בעד שלושת החודשים שבחר לעצמו, מתוך ששת החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו החל שירות המילואים, והוראות סעיף קטן (א9(2) יחולו לגבי כל חודש שבחר לעצמו כאמור; חל פיצוי לאחר חודש שבחר, יוגדלו שכר העבודה הרגיל וההכנסה הממוצעת בעד אותו חודש בשיעור הפיצוי שחל לאחריו ועד סיום תקופת השירות; סכום ההכנסה המתקבל כאמור יחולק ב-90.
(ג) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שבהן יחושב התגמול לפי ההכנסה שהיתה לעובד בחודש שבו שירת במילואים אילו לא שירת ואילו עבד ודרכי חישוב התגמול.
274. חישוב התגמול במקרים מיוחדים (127עב)
(א) לענין חישוב שכר העבודה הרגיל או ההכנסה הממוצעת יראו אדם שבתכוף לפני שירותו במילואים לא היה עובד או עובד עצמאי, אך ההפסקה בעיסוקו לא עלתה על התקופה שנקבעה לכך, כאילו החל את שירותו במילואים ביום שחדל להיות עובד או עובד עצמאי, לפי הענין.
(ב) עובד הזכאי לתגמול גם כעובד עצמאי, לא יעלה סכום התגמול ליום, שישולם לו, על התגמול המרבי לעובד עצמאי.
274א. חישוב התגמול למקבל דמי פגיעה (תיקון : תשס"ח81)
מי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה זכאי לדמי פגיעה כמשמעותם
בסעיף 92 , יהיה שכר העבודה הרגיל או ההכנסה הממוצעת שלו לעניין
סעיף 272 , סכום ההכנסה בעד רבע השנה שקדם ליום שבעדו הגיעו לו לראשונה דמי הפגיעה האמורים, אם הסכום האמור גבוה משכר העבודה הרגיל או ההכנסה הממוצעת, המחושבים לפי סעיף 274 ; סכום ההכנסה המתקבל כאמור יחולק ב- 90 .
275. תקנות נוספות ומשלימות (127עג)
השר רשאי לקבוע הוראות נוספות ומשלימות בדבר חישוב שכר העבודה הרגיל, חישוב ההכנסה הממוצעת, חישוב ההכנסה של מי שהיה עובד עצמאי בחלק משנת המס וחישוב התקופה של רבע השנה לענין סעיף 273.
276. תשלום התגמול (127עד)
(א) (1) מי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה עובד וברבע השנה שקדם
לשירותו עבד לפחות 75 ימים אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד,
או מי ששכרו משתלם על בסיס של חודש או יותר, ישלם לו מעבידו את
התגמול המגיע לו.
(2) התגמול ישולם לכל המאוחר ביום שבו היה משתלם שכרו אילולא שירת במילואים והוסיף לעבוד.
(3) דין התגמול המגיע לעובד לפי סעיף קטן זה כדין שכר עבודה.
(ב) מי שבתכוף לפני שירותו במילואים לא היה עובד כאמור בסעיף קטן (א), ישלם לו המוסד את התגמול.
(ג) בכלל 75 הימים, האמורים בסעיף קטן (א)(1), יובאו במנין גם ימים אלה:
(1) יום המנוחה השבועית או חג שאין עובדים בהם, אם על פי חוק ואם על פי הסכם או נוהג;
(2) ימי היעדרות מהעבודה בשל חופשה שניתנה לעובד מאת מעבידו, בין בשכר ובין שלא בשכר;
(3) ימי היעדרות מהעבודה בשל תאונה או מחלה;
(4) ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם העובד;
(5) ימים אחרים שקבע השר.
(ד) השר רשאי לקבוע סוגי מקרים, שבהם ישולם התגמול לעובד במישרין מאת המוסד, על אף הוראות סעיף קטן (א).
277. קביעת תנאים ונסיבות לשיעור מוגדל של התגמול (127עה)
(א) על אף הוראות פרק זה רשאי השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, לקבוע נסיבות ותנאים שבהם ישולם התגמול בשיעור מוגדל לכלל המשרתים במילואים או לסוגים מהם, ללא הגבלה של זמן או לתקופה מוגבלת, וכן לקבוע את גובה השיעור המוגדל, מקורות מימונו וסדרי תשלומו.
(ב) הורה שר הבטחון, לפי סעיף 278, כי שירות מילואים יהיה שירות חירום, תהא הסמכות להתקין תקנות לענין סעיף קטן (א) בידי שר הבטחון בהתייעצות עם השר ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה.
278. תשלום מקדמה ע"י צה"ל (127עו)
(א) הורה שר הבטחון כי שירות מילואים יהיה שירות חירום לענין פרק זה -
(1) ישלם אוצר המדינה על ידי צבא הגנה לישראל, לכל משרת במילואים או למי שהוא הורה, מקדמה בשיעור השווה לתגמול המזערי לכל יום שירות, על חשבון התגמול המגיע לו לפי פרק זה; המקדמה תשולם במועד שהורה עליו שר הבטחון;
(2) שר הבטחון רשאי, בהתייעצות עם השר ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, להורות על הגדלת שיעור התגמול המזערי לכלל המשרתים במילואים או לסוגים מהם.
(ב) הוראות לפי סעיף קטן (א) אינן טעונות פרסום ברשומות.
(ג) המעביד או המוסד, לפי הענין, ינכה את סכום המקדמה ששולם לפי סעיף קטן (א) מסכום התגמול המגיע למשרת במילואים לפי פרק זה.
279. תגמול בשירות נוסף במילואים (127עז)
אדם שהחל לשרת במילואים תוך תקופה שנקבעה לכך מסיום שירותו הקודם במילואים שבעדו קיבל תגמול לפי פרק זה, יראוהו, לענין חישוב התגמול בעד תקופת שירותו הנוסף, כממשיך בשירותו הקודם, זולת אם לטובתו הוא שחישוב התגמול ייעשה ללא התייחסות לשירותו הקודם.
280. החזרת תשלומים מאת המוסד (127עח)
המוסד יחזיר למעביד את התגמול שהמעביד שילם לעובדו לפי סעיף 276(א).
281. ניכוי חוב (127עט)
המוסד רשאי לנכות, מכל סכום שהוא צריך להחזיר למעביד לפי סעיף 280, חוב של דמי ביטוח המגיע ממנו למוסד.
282. הענקות (127פ)
(א) המוסד רשאי, לאחר התייעצות עם הועדה לענין שירות מילואים האמורה בסעיף 16 ובאישור השר, ליתן הענקות -
(1) לנערים עובדים עד גיל 18 שנים שנעדרו מעבודתם עקב השתתפותם בחינוך קדם-צבאי, הכל לפי כללים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה;
(2) לפיתוח שירותי רווחה למשרתים במילואים ובני משפחותיהם, לרבות ביצוע מחקרים ופעולות נסיוניות בקשר לכך.
(ב) סך כל ההענקות לשנה לפי סעיף קטן (א)(2) לא יעלה על 0.25% מאמדן הסכום השנתי הכולל של התגמולים שישולמו לפי פרק זה; שר הבטחון, בהתייעצות עם השר ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להגדיל את השיעור האמור עד 0.50%.
283. המשך תשלומים לקופות ולקרנות (127פא)
מעביד ועובדיו, או מעביד בלבד, שנהגו לשלם תשלומים לקופת תגמולים או לקופת פנסיה או לקופה או לקרן כיוצא באלה, יהיו המעביד והעובד הזכאי לתגמול לפי פרק זה, או המעביד בלבד, הכל לפי הענין, חייבים להמשיך לשלם תשלומים לאותה קופה או לאותה קרן בעד פרק הזמן שהעובד שירת במילואים, כאילו העובד לא שירת במילואים והוסיף לעבוד.
284. מימון (127פא1)
(א) תגמולים והענקות לפי פרק זה, לרבות החזרים לפי סעיף 280 (להלן - התגמולים וההענקות), ישולמו, לזכאים, מאוצר המדינה במסגרת תקציב הבטחון, בהתאם להוראה שיעביר המוסד לתשלום מחשבון בנק שהממשלה הועידה לצורך זה.
(ב) אוצר המדינה ישפה את המוסד על ההוצאות המינהליות שלו הנובעות מביצוע פרק זה.
285. דיווח (127פא2)
(א) המוסד ידווח למשרד הבטחון על מספר ימי המילואים וסכום התגמולים וההענקות בשל כל תקופה, החל במועד ולפי כללים שייקבעו בהסכם בין הממשלה למוסד; עד למועד שייקבע בהסכם האמור לדיווח ימסור המוסד למשרד הבטחון נתונים על תשלום תגמולי מילואים, לפי כללים שייקבעו בהסכם האמור.
(ב) הכללים לפי סעיף קטן (א) יובאו לידיעת ועדת הכספים של הכנסת.
286. שוטר, סוהר ואיש משמר הכנסת (127פב) (תיקון: תשס"ד)
(א) פרק זה לא יחול לגבי -
(1) שוטר כמשמעותו בחוק המשטרה;
(2) סוהר כמשמעותו בחוק שירות בתי הסוהר;
(3) איש משמר הכנסת כמשמעותו בחוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ"ח-1968.
(ב) שוטר, סוהר ואיש משמר הכנסת, המשרתים במילואים, יהיו זכאים לקבל מאוצר המדינה, בעד כל יום שירותם במילואים, תשלום שלא יפחת מהתגמול שהיה מגיע להם אילו היו זכאים לתגמול לפי סעיף 271.
