בשל חומרת ההשפעות של חסימת זרימת הדם למוח, ישנה חשיבות רבה לזיהוי מוקדם ככל האפשר של תסמיני האירוע המוחי. גילוי מוקדם מאפשר ללוקה באירוע מוחי לפנות במהירות לחדר המיון, שם יאובחן ישלח לצילום CT, יקבל טיפול באמצעות TPA לוריד או ישירות בצינתור ויטופל, באופן שיסייע לצמצם את הנזק הנוירולוגי העתידי באופן משמעותי. על אף זאת, ישנם מקרים שבהם אירוע מוחי אינו מטופל כראוי ובמהירות הנדרשת, הן בשל היעדר אבחון של האירוע על ידי רופא חדר המיון ואי הפניית המטופל לבדיקת נוירולוג, בשל איחור באיבחון על ידי רופא נוירולוג, והן בשל הימנעות הרופא המטפל בקופת החולים מהתרעה מפני גורמי הסיכון ומתן טיפול מונע, עוד טרם התרחשות האירוע המוחי.
להלן יידונו אפשרויות שונות לקבלת פיצוי עבור נזק שנגרם לאדם שלקה באירוע מוחי, בשל רשלנות רפואית במהלך הטיפול בו.
הימנעות מהתרעה על גורמי הסיכון לאירוע מוחי ומתן טיפול מונע בקופת החולים
רפואת משפחה היא תחום התמחות רחב יחסית העוסק ברפואה בקהילה. רופא משפחה מהווה למעשה מעין חולייה מקשרת בין המטופל שלו לבין יתר מערכת הבריאות. בשל תפקידו הייחודי והיכרותו המשמעותית עם המטופלים, הוא נדרש פעמים רבות לאבחן סוגים רבים ומגוונים של מחלות וליקויים, בתחומי רפואה שונים, ואף להתריע מפני החרפת מצבים רפואיים קיימים. לכן, מצופה מרופא המשפחה להתריע בפני מטופל על קיומם של גורמי סיכון להתרחשותו של אירוע מוחי, כגון גיל מבוגר בשילוב עם עישון, סוכרת, יתר לחץ דם וכדומה, לתת טיפול תרופתי מתאים, המלצות על שינוי תזונה ופעילות גופנית ואף להפנותו לרופא מומחה, ככל שהדבר נדרש.
הימנעות הרופא המטפל מהתרעה מוקדמת על גורמי הסיכון לאירוע מוחי וממתן טיפול בגינם עלולה לגרום להתרחשותו של אירוע מוחי, או להחמרת הנזקים שנגרמו למטופל כתוצאה ממנו.
איחור באיבחון אירוע מוחי על ידי הרופא המטפל בחדר המיון
מדובר במצב שבו זוהו אצל אדם התסמינים לאירוע מוחי, הוא הגיע לחדר המיון על מנת לקבל טיפול, אך מסיבה כלשהי מצבו הרפואי לא זוהה, הוא לא קיבל את הטיפול הדרוש בזמן לרבות טיפול ב TPA, טיפול שחלון ההזדמנויות לקבלו הוא קצר (שעות בודדות בלבד) וכתוצאה מכך, הוחמר הנזק שנגרם לו בשל האירוע המוחי וייתכן שאף נגרם מותו.
מתי מוגדרת התנהגותו של הרופא המטפל בעניין האירוע המוחי כמקרה של רשלנות רפואית?
חשוב להדגיש כי לא בכל מקרה של הימנעות מטיפול בקופת החולים או איחור באיבחון אירוע מוחי על ידי הצוות הרפואי בחדר המיון ניתן לתבוע פיצוי, במסגרת דיני הנזיקין. זאת, על אף שייתכן שנגרמה לתובע נכות קשה, כתוצאה מהאירוע המוחי. על מנת לקבל פיצוי, במסגרת דיני הנזיקין, על החולה הניזוק להוכיח שהרופא המטפל, הנוירולוג או חבר אחר בצוות הרפואי בחדר המיון סטו בדרך כלשהי מסטנדרט ההתנהגות הסביר והמקובל עבור רופאים בתחום.
שלבי תביעת הרשלנות הרפואית כנגד הפסיכיאטר או המוסד הפסיכיאטרי
על מנת לקבל פיצוי, יידרש התובע להוכיח שטופל על ידי רופאיו באופן רשלני (בהתאם לאחת הדוגמאות המופיעות לעיל, או בדרך אחרת). כמו כן, יהיה עליו להוכיח שאותו טיפול רשלני גרם לו נזק, אל מעבר לנזק שצפוי היה להיגרם לו היה מתגלה האירוע המוחי בזמן ומטופל כראוי.
בשלב הראשון, על מנת להוכיח את טענותיו, יידרש התובע לאסוף ולהעביר לעורך הדין המייצג אותו את כל התיעוד הרפואי בעניינו, החל מהתקופה שלפני התעוררות התסמינים, אשר עשויים היו להעיד על קיומו של אירוע מוחי או גורמי סיכון לקבלת אירוע מוחי. התובע ימשיך וישמור את כל המסמכים הרפואיים בעניין הטיפול הרפואי שהוא מקבל, בעקבות האירוע המוחי ולהעבירם לעורך הדין. כמו כן, יש להעביר לעורך הדין מסמכים הנוגעים להכנסתו של המטופל לפני האירוע המוחי ולאחריו (תלושי שכר לשכירים ודו"חות מס ומע"מ לעצמאים). ככל שהמטופל הסתייע בבני משפחתו או בקרובים אחרים לצורך קבלת טיפול, יהיה עליו להעביר גם מסמכים בעניינם. מסמכים אלה יסייעו לעורך הדין להעריך מה סיכוייה של תביעת רשלנות רפואית במקרה זה ומה מידת הנזק שנגרם לתובע, כתוצאה מהטיפול הרשלני.
עורך הדין יעביר את החומר הרפואי שמסר לו התובע לעיונו של נוירולוג מומחה מטעמו. הנוירולוג יעיין בחומר ויקבע האם לדעתו ניכרת רשלנות כלשהי מצד רופאיו של התובע במניעת האירוע המוחי ובטיפול בו. אם הרופא המומחה יסבור כי אכן היתה רשלנות רפואית, הוא יבדוק את המטופל ויכין חוות דעת רפואית מקיפה בעניינו. במסגרת חוות הדעת, יעריך הנוירולוג מה דרגת הנכות שנגרמה לתובע, כתוצאה מהאירוע המוחי, ואיזה חלק מהנזק שנגרם לו נובע מהטיפול הרפואי הרשלני.
לאחר קבלת חוות הדעת הרפואיות, עורך הדין יכין תביעת רשלנות רפואית, יגיש אותה לבית המשפט ויצרף אליה את חוות הדעת.
במהלך ניהול התביעה בבית המשפט, ייתכן שהתובע ותיקו הרפואי יידרשו לעבור בדיקות נוספות, על ידי נוירולוגים מומחים מטעם הנתבע ומטעם בית המשפט. לבסוף, בית המשפט יעיין בכל חוות הדעת הרפואיות שהוכנו בעניינו של התובע ויקבע האם ניתן לו טיפול רפואי רשלני במהלך האירוע המוחי שעבר ומה דרגת הנכות שנגרמה לו, כתוצאה מאותה רשלנות.
כיצד נקבע סכום הפיצוי?
סכום הפיצוי לו זכאי התובע נגזר מדרגת הנכות שנקבעה לו, כתוצאה מהטיפול הרשלני באירוע המוח שעבר, בשקלול עם גורמים נוספים כגון גיל, מצב רפואי קודם, תחום עיסוק ועוד. לאחר שבית המשפט יקבע את דרגת הנכות, הוא יפסוק מה סכום הפיצוי לו זכאי התובע, בשלה (ובמקרים מסוימים, השארים והעיזבון שלו) עבור כל אחד מראשי הנזק הרלוונטיים: הוצאות רפואיות אל מעבר לסל הבריאות, הוצאות עבור עזרת הזולת, הוצאות בשל ניידות, הוצאות להתאמת דיור, הפסדי שכר לעבר, אבדן כושר השתכרות בעתיד וכן כאב וסבל. בנוסף, ייתכן שייפסק לו גם פיצוי בשל קיצור או אבדן תוחלת החיים.
פיצוי מפוליסת ביטוח תאונות אישיות
פוליסות שכאלה מבוצעות באופן פרטי, בין אם על ידי המבוטח עצמו ובין אם על ידי מקום עבודתו, ומכסות מקרים של נכות ואבדן כושר עבודה, כתוצאה מתאונה. תאונה מוגדרת לרוב בפוליסה כאירוע חיצוני, פתאומי ולא צפוי מראש, אשר גרם למבוטח לנזק גוף. מהגדרה זו ניתן להבין שהיא עשויה לכלול גם נזק שנגרם כתוצאה מטיפול רפואי רשלני באירוע מוחי. אולם, הפוליסות משתנות מאד בהיקפן וסוגי הנזקים שהן מבטחות. על כן, מומלץ בכל מקרה לערוך בדיקה של הפוליסה, ככל שיש אחת כזו, ובמידת הצורך אף להביאה לבדיקתו של עורך דין הבקי בתחום.
עברתי אירוע מוחי וטופלתי באופן רשלני - מה עליי לעשות?
בנוסף לקבלת טיפול רפואי בגין הנזק שנגרם, כתוצאה מהטיפול הרשלני, חשוב גם לדאוג לשמירת תיעוד מתאים בגין אותו הטיפול - לשמור כל מסמך סיכום, מרשם, תוצאות של בדיקות מעבדה, בדיקות הדמייה (CT, MRI וכדומה) וכל תיעוד אחר מהתיק הרפואי.
כמו כן, מומלץ מאד לפנות בהקדם האפשרי לעורך דין המתמחה בטיפול בתביעות רשלנות רפואית ובפרט בתביעות העוסקות ברשלנות רפואית בטיפול באירוע מוח. חשיבותו של הייצוג המשפטי במקרים כאלה היא רבה, משום שהטיפול בתביעות בתחום הרשלנות הרפואית נחשב למורכב ומסובך. עורך הדין שבקי בתחום ידע להעריך את סיכויי התביעה, בהתאם להיכרותו עם פסיקת בתי המשפט במקרים דומים ובסיוע הנוירולוג המומחה שאליו יפנה את התובע.
ייעוץ משפטי מתאים צפוי לסייע בקיצור משך זמן הטיפול בתיק וכן לקבלת מלוא הפיצוי המגיע לתובע, בגין כל הנזקים שנגרמו לו.
