לבצע מעקב אחר מצבו של המטופל, לייעץ לו ולספק לו הסברים ואזהרות מתאימים. פעמים רופא המשפחה מנסה "לחסוך" לקופת החולים בבדיקות יקרות (CT, MRI, קולונוסקופיה, ברונכוסקופיה) דבר שמוביל, בסופו של דבר, לאיחור באבחון המחלה.
בשל היחס המיוחד שבין רופא המשפחה לבין המטופל, הסומך על עצתו של הרופא, איחור באיבחון של מחלה או ליקוי מסוים על ידי רופא המשפחה עלול לגרום לגרירתן של בעיות רפואיות ואף להחרפתן, במידה שעלולה לגרום נזק רב למטופל, לפגיעה קשה באיכות חייו ולעיתים אף למוות.
להלן יידונו אפשרויות שונות לקבלת פיצוי בשל רשלנותו של רופא המשפחה, המתבטאת באיחור באבחון מצב רפואי מסוים.
מתי מוגדר איחור באיבחון על ידי רופא המשפחה כמקרה של רשלנות רפואית?
חשוב להדגיש כי לא בכל מקרה של איחור באיבחון מחלה על ידי רופא המשפחה ניתן לתבוע פיצוי, במסגרת דיני הנזיקין. זאת, על אף שבפועל ייתכן שנגרמו נזקים קשים ביותר לחולה. על מנת לקבל פיצוי, במסגרת דיני הנזיקין, על החולה הניזוק להוכיח שרופא המשפחה סטה בדרך כלשהי מסטנדרט ההתנהגות הסביר והמקובל עבור רופא המשפחה.
דוגמאות למקרים של רשלנות מצד רופא המשפחה
בפסיקת בתי המשפט נדונו בעבר מקרים של רשלנות הנובעת מפענוח שגוי של בדיקות דם, חוסר מעקב אחר תוצאותיהן של אותן בדיקות או מעקב לאחר זמן ארוך מהמקובל, הימנעות מהפניית החולה לרופאים מומחים בתחומים שונים, מתן מינון שגוי של תרופה ועוד.
עם זאת, בשל המורכבות הרבה של סוגיות אלה, קשה להגדיר כלל אצבע בפסיקה וכל מקרה נבחן לגופו ובהתאם לנסיבותיו. לכן, בכל מקרה של חשד לאיחור באיבחון מומלץ לקבל ייעוץ משפטי מתאים, שחשיבותו במקרים כאלה היא רבה.
רופא המשפחה איחר באבחון מחלתי - מה עליי לעשות?
בראש ובראשונה - העיקר הבריאות. חשוב לעקוב אחר המצב הבריאותי ולקבל טיפול עבור כל הדרוש.
שנית, בשל מורכבותן של תביעות בעניין רשלנות רפואית, חשוב לפנות בהקדם האפשרי לייעוץ משפטי, אצל עורך דין המתמחה בתביעות רשלנות רפואית בפרט ובתביעות בעניין איחור באבחון על ידי רופא המשפחה בפרט.
שלישית, כפי שבוודאי ינחה עורך הדין, חשוב לשמור או להשיג עותק של כל המסמכים מהגיליון הרפואי של המטופל, החל מהשלב הראשוני ביותר שבו החל להתלונן על תסמינים. התיעוד הרפואי יסייע לעורך הדין וכן לרופא המומחה מטעמו, שבוודאי יבדוק את החולה בהמשך, להעריך את סיכוייה של התביעה. בהמשך, יש לתיעוד הרפואי חשיבות רבה גם לצורך סיוע בהוכחת טענותיו של החולה, לגבי האיחור באבחון מחלתו.
מה הם שלבי הטיפול בתביעת רשלנות כנגד רופא משפחה?
בשלב הראשון, על מנת לטפל בתביעה בצורה המיטבית, יידרשו החולה (בסיוע משפחתו, במידת הצורך) לאסוף ולהעביר לעורך הדין את כל המסמכים הרפואיים הנוגעים למצבו הבריאותי של החולה, החל מהתקופה שטרם גילוי המחלה. עוד יידרש החולה להמשיך ולשמור תיעוד רפואי, ככל שהטיפול הרפואי עדיין ניתן. כמו כן, יש להעביר לעורך הדין מסמכים הנוגעים להכנסתו של החולה לפני שחלה ובמהלך הטיפול בו. מסמכים אלה יסייעו לעורך הדין להעריך את מידת הנזק הכספי שנגרם לחולה ולמשפחתו, כתוצאה מהאיחור באבחון המחלה על ידי רופא המשפחה.
בהמשך, יעביר עורך הדין את החומר הרפואי לעיונו של רופא מומחה מטעמו, בתחום הרלוונטי. הרופא המומחה יעיין בחומר ויקבע האם לדעתו ניכרת רשלנות כלשהי מצד רופא המשפחה, אשר הובילה לאיחור באבחון המחלה. אם הרופא המומחה יקבע כי היתה רשלנות רפואית, הוא יבדוק את החולה עצמו ויכין חוות דעת רפואית מטעמו. בחוות דעת זו, יקבע הרופא מה דרגת הנכות שהוא סבור כי יש להעניק לחולה, בשל מחלתו, ואיזה חלק מנכות זו נובע מהטיפול הרשלני והאיחור בגילוי המחלה.
לאחר קבלת חוות דעתו של הרופא המומחה, עורך הדין יגיש תביעה לבית המשפט ויצרף אליה את חוות הדעת.
במהלך ניהול התביעה בבית המשפט, ייתכן שהחולה ותיקו הרפואי יעברו בדיקה נוספת, על ידי מומחים רפואיים נוספים בתחום האונקולוגיה מטעם הנתבע ובית המשפט. לבסוף, יעיין בית המשפט בכל חוות הדעת הרפואיות ויקבע מה דרגת הנכות שהוא סבור כי נגרמה לחולה, כתוצאה מהאיחור באבחון.
כיצד נקבע סכום הפיצוי?
סכום הפיצוי לו זכאי החולה נגזר מדרגת הנכות שנקבעה לו, כתוצאה מהאיחור באבחון המחלה, בשקלול עם גורמים נוספים כגון גיל, מצב רפואי קודם, תחום עיסוק ועוד. לאחר קביעת דרגת הנכות על ידי בית המשפט, הוא יקבע גם מה סכום הפיצוי לו יזכה החולה בשל כל אחד מראשי הנזק הרלוונטיים: הוצאות רפואיות אל מעבר לסל הבריאות, הוצאות עבור עזרת הזולת, הוצאות בשל ניידות, הוצאות להתאמת דיור, הפסדי שכר לעבר, אבדן כושר השתכרות בעתיד וכן כאב וסבל. בנוסף, ישנה אפשרות לפסיקת פיצוי גם בשל קיצור או אבדן תוחלת החיים.
פיצוי נוסף שעשוי להיפסק על ידי בית המשפט הוא פיצוי לשאריו של החולה, בן זוגו וילדיו, ככל שייקבע שהחולה נפטר כתוצאה מהאיחור באבחון על ידי רופא המשפחה. פיצוי זה ניתן בגין אבדן תמיכה של מפרנס המשפחה, כאחוז מסוים מהכנסתו החודשית של החולה שנפטר.
התיישנות?
פעמים חולה סבור שאין טעם להגיש תביעה כנגד הרופא, שכן חלפו למעלה מ-7 שנים מהמועד בו הוא נבדק אצל רופא המשפחה, ולכן התביעה התיישנה. אלא שאין זה נכון, שכן ישנם חריגים לחוק ההתישנות, המאריכים את תקופת ההתיישנות, וזאת, אם המחלה (הנזק) התגלה לחולה במועד מאוחר יותר.
לסיכום, הטיפול בתביעות בתחום הרשלנות הרפואית נחשב למורכב ומסובך. לכן, כפי שהוסבר לעיל, מומלץ לפנות בהקדם האפשרי לעורך הדין שבקיא בתחום. ייעוץ משפטי מתאים יסייע לחולה ולמשפחתו לקבל את סכום הפיצוי המקסימאלי המגיע להם, בשל האיחור באבחון המחלה על ידי רופא המשפחה, ואף לקצר את משך הטיפול בתביעה.
