הסקירה המאוחרת, שביצועה מומלץ על ידי משרד הבריאות גם כאשר נערכה סקירה מוקדמת, מבוצעת בין שבועות 18-25 להריון. זאת, משום שישנם מומים המתפתחים לאט יותר וניתן להבחין בהם רק מעבר לשבוע 15 ואף 20 להריון. עם זאת, גם בסקירה זו לא ניתן לזהות 100% מהמומים בעובר. לפי הספרות הרפואית, שיעור זיהוי המומים הכולל שבבדיקה הינו כ-90%.
על אף קיומן של הנחיות מחייבות לביצוע הבדיקה, עלולים לעיתים להיווצר מצבים שבהם העובר סובל ממום כלשהו, אשר לא יתגלה במהלך הסקירות. הסיבות לאי-הגילוי עשויות להיות רבות ומגוונות ובהן, גם רשלנות של הרופא הבודק אשר טיפל באם, לפני הלידה. כאשר נולד להורים תינוק, הסובל ממום כלשהו, שנחשב לאפשרי לגילוי במסגרת סקירת מערכות – עולה באופן אוטומטי החשד לרשלנות רפואית, שעשויה לזכות בפיצוי. להלן יידונו האפשרויות העומדות בפני ההורים, שנגרם להם נזק בעקבות רשלנות במהלך סקירת מערכות.
דוגמאות למקרים של רשלנות בביצוע או פענוח בדיקת סקירת מערכות
- ביצוע הבדיקה או פענוחה על ידי רופאים וטכנאים אשר אינם מיומנים די הצורך.
- הימנעות מבחינת כל הפרמטרים הקבועים בתקנות המחייבות במסגרת ביצוע הסקירה.
- פענוח רשלני של תוצאות הבדיקה.
- הימנעות מהתייחסות לנתונים חשובים, כגון היסטוריה רפואית של ההורים, אשר עשויה להעיד על סיכון מוגבר לקיומם של מומים בעובר.
- הימנעות ממתן הסבר להורים או מתן הסבר שגוי או חלקי אודות תוצאות סקירת המערכות.
- הימנעות הצוות הרפואי ממתן הסבר אודות אפשרויות לביצוע בדיקות נוספות, לרבות בדיקות הדורשות תשלום נוסף, במסגרת פרטית. זאת, בעיקר אם נתגלו ממצאים מחשידים במסגרת סקירת המערכות.
- שיהוי במועד ביצוע הבדיקה או במתן הסברים אודות תוצאותיה, עד לשלב שכבר לא ניתן לבצע בו הפלה.
תביעה בעילה של רשלנות רפואית
במסגרת תביעת הרשלנות הרפואית, טוענים ההורים-התובעים, כי לו היה הצוות הרפואי ממלא את תפקידו נאמנה במהלך ביצוע סקירת המערכות ולאחריה, היה מתגלה המום שבו לוקה ילדם ואז היתה להם אפשרות להתכונן ללידתו. הכנה ללידת ילד הסובל ממום הינה חשובה ביותר עבור ההורים, משום שבאפשרותה לאפשר להם לשקול אפשרויות לטיפול ברך הנולד ללא לחץ זמן, לצמצם משמעותית את הנזק העתידי לתינוק ואף למנוע בעיות רפואיות קשורות נוספות.
תביעה בעילה של הולדה בעוולה
במסגרת עילת תביעה זו, ההורים תובעים את הצוות הרפואי שביצע את סקירת המערכות, בשל עצם לידתו של תינוקם, וטוענים כי "טוב מותו מחייו" וכי "עדיף לו שלא נברא מאשר שנברא". למעשה, לטענתם של ההורים, לולא הרשלנות שבביצוע או פענוח סקירת המערכות, לו היה עומד בפניהם כל המידע אודות המום ממנו סובל ילדם, היו מחליטים על ביצוע הפלה יזומה והיתה נמנעת לידתו של הילד.
הוכחת הקשר הסיבתי בין הרשלנות בביצוע סקירת המערכות לבין הולדת תינוק בעל מום
הוכחת הקשר הסיבתי בתביעות בעניין הולדה בעוולה נושאת אופי ייחודי. ראשית, הקשר הסיבתי שנדרשים ההורים-התובעים להוכיח אינו בין הרשלנות הרפואית שבסקירת המערכות לבין המום ממנו סובל הילד, אלא בין הרשלנות הרפואית לבין עצם לידתו של הילד.
שנית, בית המשפט נדרש לבחון אם המידע הרפואי המלא והנכון מסקירת המערכות של העובר היה עומד בפני הועדה להפסקת הריון, המאשרת הפלות במדינת ישראל - האם היתה הועדה מאשרת הפלה במקרה זה.
לבסוף, אם נקבע כי הועדה היתה מאשרת הפלה, בית המשפט יידרש לקבוע גם האם ההורים עצמם היו פונים לועדה להפסקת הריון. מאחר שההחלטה על ביצוע הפלה אינה החלטה קלה ומערבת שיקולים רבים, קבע בית המשפט העליון לצורך כך חזקה (הניתנת לסתירה) שלפיה, אם ביצוע ההפלה היה מותר לפי המוסכמות החברתיות, כפי שהן באות לידי ביטוי בקריטריונים המנחים את הועדה להפסקת הריון, הרי שניתן להניח שגם ההורים היו מקבלים החלטה דומה ופונים לבקש היתר לביצוע הפלה.
כיצד נקבע סכום הפיצוי?
לאחר הוכחת קיומם של רשלנות וקשר סיבתי, יעבור בית המשפט לקביעת סכום הפיצוי המגיע להורים ולילדם.
החזר הוצאות
לפי פסיקת בית המשפט העליון, סכום הפיצוי להורים נקבע על סמך ההפרש שבין ההוצאות שהיו נגרמות להם בשל גידול ילד רגיל, לבין ההוצאות הנדרשות לשם גידול ילדם, הסובל ממום. זאת, על אף שבעילה של הולדה בעוולה טענתם של ההורים היא למעשה כי אותו הילד לא היה אמור להיוולד כלל.
עד להגיעו של הילד לבגרות, ייפסקו להורים פיצויים בשל ההוצאות העודפות שנדרשו להוציא עבור הטיפול בו. עבור התקופה שלאחר הגיעו לגיל בגרות, ההורים יקבלו פיצוי בשל הצורך להמשיך ולתמוך בו. זאת, משום שבניגוד לילד רגיל, ילד הסובל ממום לא מסוגל להשתכר למחייתו, או שהנכות ממנה הוא סובל גורעת מפוטנציאל ההשתכרות שלו.
בנוסף, ייפסקו להורים פיצויים עבור ראשי הנזק הרגילים, המקובלים בתביעות נזיקין אחרות, כגון הוצאות רפואיות של הילד, אל מעבר לסל הבריאות, הוצאות עבור עזרת הזולת, ניידות, התאמת דיור, הפסדי שכר, הוצאות חינוך וכדומה.
פיצויים בשל כאב וסבל
לפי גישת בית המשפט העליון, במקרים כאלה הכאב והסבל (עוגמת הנפש) שחווים ההורים התובעים מתמשך לאורך כל תקופת חייהם - שבמהלכה הם נדרשים לתמוך בילדם, לסעוד אותו ולחוות עמו את כאביו וייסוריו, כתוצאה מהמום שממנו הוא סובל. מאחר שהכאב והסבל שנגרמים להורים כתוצאה מסקירת המערכות הרשלנית מדירים שינה מעיניהם וגורמים להם לחסרון כיס, נקבע שראש נזק זה מחייב פיצוי גבוה ומשמעותי.
פיצויים בשל פגיעה באוטונומיה
הזכות לאוטונומיה, הנובעת מהזכות לכבוד האדם, היא זכותו של הפרט "להחליט על מעשיו ומאוויו בהתאם לבחירותיו, ולפעול בהתאם לבחירות אלה", זכותו של אדם "לכתוב את סיפור חייו". הפגיעה באוטונומיה בסקירת המערכות הרשלנית נובעת מהפגיעה בזכותה של האם-התובעת להחליט מה ייעשה עם גופה ועם העובר אשר צומח ברחמה וכן מהפגיעה באפשרותם של ההורים להתכונן ללידת ילד בעל מום ובזכותם להחליט האם הם מעוניינים בכלל לגדל ילד כזה.
על מנת לקבוע את גובה הפיצוי בגין ראש נזק זה, לא ניתן לערוך חישוב אריתמטי פשוט יחסית, כפי שניתן לערוך במקרה של פיצוי עבור החזר הוצאות. לכן, נקבע על ידי בית המשפט העליון כי יש להעריך מה חשיבותו של המידע שלא נמסר להורים במסגרת סקירת המערכות. ככל שהמידע החסר היה חשוב יותר והיה משפיע על החלטותיהם בצורה משמעותית יותר - כך יגדל גובהו של הפיצוי בשל הפגיעה באוטונומיה.
נולד לי ילד הסובל ממום, שלא אובחן במסגרת סקירת מערכות. מה עליי לעשות?
כאשר נולד להורים ילד בעל מום – מום אשר ניתן היה לגלות או לחשוד בקיומו במסגרת סקירת מערכות – וכתוצאה מכך נמנעה מהם האפשרות להתכונן ללידתו, נגרם להם ולו נזק נוסף ואף הוחמר מצבו, או לחילופין, כאשר נמנעה מהם האפשרות לשקול ביצוע הפלה, מומלץ לפנות בהקדם לייעוץ משפטי מתאים. את הייעוץ יש לקבל מעורך דין המתמחה בטיפול בתביעות רשלנות רפואית ובפרט תביעות העוסקות ברשלנות במהלך סקירת מערכות.
כפי שהוסבר בהרחבה לעיל, הטיפול בתביעות מסוג זה מורכב מאד, אף ביחס לתביעות רשלנות רפואית בתחומים אחרים. פנייה לעורך דין בשלב מוקדם ככל האפשר צפויה לסייע להורים לממש את מלוא זכותם לפיצוי - פיצוי שהם בוודאי זקוקים לו, לנוכח ההוצאות הנכבדות הנדרשות לשם גידולו של ילד הסובל ממום.
