השופט ריבלין, קבע היה כי במידה והאירוע הנדון מקיים את אחת מדרכי השימוש המוכרות, קמה תחולה להגשת תביעה מכוח חוק הפיצויים. כלומר, אם אחת מהפעולות שמבצע הנפגע הוגדרה במפורש כתאונת דרכים, הנפגע יהיה זכאי לקבלת פיצוי לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. לדוגמא, פריקה וטעינה הן פעולות אשר נעשות במסגרת השימוש התחבורתי ברכב כאשר הפציעה היא בירידה לצורך פריקת מטען או בעליה לאחר מכן. בנוסף, במקרים בהם אדם נפגע כתוצאה מירידה לאחר העמסת מטען, כאשר בכוונתו להתניע את הרכב ולהמשיך בנסיעתו, יש להכיר בנפילתו כתאונת דרכים.
כמובן, שמבטחת המשאית, חברת הביטוח, תטען שפעולה שנעשתה וגרמה לתאונה, אינה מהווה "תאונת דרכים" והיא אינה חבה בפיצוי הנפגע, מאידך, האינטרס של הנפגע הוא שיקבע שהארוע מהווה "תאונת דרכים" שכן, אין צורך להוכיח את אשמת הנפגע כדי לתבוע את הביטוח, ואין צורך להוכיח אשם של המעביד שגרם לתאונה.
מה קורה שעובד נפגע ממנוף של משאית, שהרימה משא שהתנתק ונפל על העובד- האם זוהי תאונת דרכים? האם זוהי תאונת עבודה?
גם במקרה זה, בית המשפט יבחן האם הארוע מהווה "תאונת דרכים" למרות שמדובר בארוע שארע תוך "פריקה וטעינה" שאינו מהווה "תאונת דרכים" בשל העובדה שהארוע ארע תוך ניצול הכוח המכני של הרכב שמהווה "תאונת דרכים".
בכל מקרה, כאשר יש ספק האם התאונה הנה תאונת דרכים ניתן להגיש את התביעה כנגד חברת הביטוח של הרכב וגם כנגד המעביד, ובית המשפט יכריע האם הארוע "תאונת דרכים" ואזי התביעה כנגד המעביד תימחק, ואם יקבע שהארוע אינו "תאונת דרכים" הנפגע ימשיך בתביעתו נגד המעביד, ויאלץ להוכיח את רשלנותו.
התבלבלתם?? נראה מסובך? ?
במקרה של תאונה שאירעה במעורבות של משאית מומלץ לפנות לעורך דין נזיקין המתמחה בתאונות דרכים ובמיוחד בתאונות דרכים עם משאית, ולקבל הדרכה וייעוץ מתאימים שכן ניסוח לקוי של נסיבות ותיאור התאונה, עלול לפגוע בזכויות המוקנות לנפגע על פי החוק וכדי למנוע מחברת הביטוח לטעון שהארוע אינו "תאונת דרכים".
